תהילים של יום חול

סיפור על תהילים ועל יהודי פשוט. סיפור יומיומי של יום חול המספק לנו השראה של שבת.
תהילים של יום חול
מקור תמונה: תהילים של יום חול
5
(3)

אף פעם לא הייתי עשיר במובן הכספי של המילה

אף פעם לא הייתי 'עשיר' במובן הכספי של המילה, ייתכן וגם לא אהיה כזה. המצב הכלכלי שלי היה מאז ומעולם בגדר סביר. 'סביר' זה אומר שתמיד היה לי כסף בכיס בין 10 ל-50 ₪, ותמיד מה שרציתי לקנות יכולתי לקנות תוך פרק זמן לא ארוך. דאגתי להישאר במצב כספי מאוזן ואם היו הוצאות מיוחדות אז חסכתי קצת בקניית מותרות במשך חודש חודשיים והחזרתי את המצב לקדמותו. תמיד תיארתי לעצמי שהמצב יישאר כזה, כי הרי סך הכל כמה אפשר להרוויח בעבודה כמו שלי – 'מלמד' בחיידר השכונתי. אבל לא לקחתי בחשבון שהמצב יכול להשתנות. לצד השלילי, אלא מה. 

זאת הייתה תקופה שהגיעה בלי התראות מוקדמות ובמהלכה נחתו עלינו הוצאות שונות ומשונות. זה התחיל ברכב, רכב הפאר שלי 'סובארו אברכים' שנת 89' שהתחמם בדרך לירושלים. צפירות של נהגים מאחורי ומצדדי הבהירו לי חד משמעית שהעשן הלבן שבוקע מהאגזוז הוא לא עשן של סיגריה וכוס תה. נאלצתי להחנות בצד. הגרר שהגיע אחר כך הסביר לי שהחלק שמזרים את מי הקירור למנוע התקלקל ובעקבות זאת המנוע הלך לעולמו. למרבה הנס עצרתי רגע לפני שהמנוע התפוצץ. רכב חדש לא שייך לקנות, אז הסתפקנו במנוע חדש שעלותו הצנועה עומדת על 3,400 ₪ או במילים אחרות שני שליש מהמשכורת החודשית שלי. אחרי הרכב הגיע תורם של כמה וכמה רכיבים בבית שלא ידעתי על קיומם בכלל עד שהם התקלקלו בקול תרועה גדולה כמו איזה רכיב בתוף של מכונת הכביסה [620 ₪ + שעת טכנאי 130 ₪] או בקול ענות חלושה שלא נשמעה עד שרצפת כל המטבח התמלאה במים… [70 ₪ צינור לברז + 220 ₪ ברז חדש] 

אחרי הרכב הגיעה המשכנתא שכידוע לא דורכת במקום ודבקה בכלל של 'מוסיף והולך' ועוד כהנה וכהנה הוצאות מהוצאות שונות. בסוף החודש הבנו אני ואשתי שכנראה בשלושת החודשים הקרובים נצטרך להסתפק במה שיש ולא לקנות בגדים או ריהוט חדש עליו חלמנו הרבה זמן. 

אבל כשהגלגל מסתובב הוא מסתובב עד הסוף

אבל כשהגלגל מסתובב הוא מסתובב עד הסוף, אז בסוף החודש שגם היה החודש האחרון לשנת הלימודים קראה לאשתי המנהלת שלה בבית ספר ובישרה לה שהיא משנה את המתכונת ולכן היא תצטרך לחתוך את התקן שלה בחצי. וכמובן גם את המשכורת. מאותו רגע התחלנו לדאוג באמת. אין לנו כסף מהצד וגם לא חסכונות, והבנו שפעם ראשונה מאז שהתחתנו ניאלץ לקחת גמ"ח.

"אין לי בעיה לקחת גמ"חים" תמיד טענתי באזני אשתי, "אבל אתה לא יודע מאיפה להחזיר אותם" הייתה אשתי משלימה את המשפט. ועכשיו, שאני לראשונה בחיים נתקל בכזו דילמה, כן לקחת גמ"ח, לא לקחת גמ"ח…אני מרגיש את הדאגה הזו ואת המחשבות האלו שלא עוזבות אותך מהרגע שאתה פותח את העיינים בבוקר ועד לרגע שאתה עוצם אותם בלילה. בחלומות הייתי רואה דולרים רצים ברחובות השכונה ואני רודף אחריהם ומנסה לתפוס בהם אבל לא מצליח. 

בדרך כלל היינו עורכים את קניות המזון פעם בשבוע ברשת הסופרמרקטים לציבור בני תורה, מאז שהתחיל 'המצב' כפי שקראנו לו, כלומר המצב הכלכלי הבעייתי, התחלנו ללכת לקניות אחת לשבועיים ובאופן אוטומטי התחלנו גם להרגיש מחסור. במקרר היה רק ממרח חומוס וירקות, ובארון כמה קרקרים. אודה על האמת, ברגע שזה הגיע כבר למצב שאין אוכל בבית לא יכולתי ללמד בכיתה ובאותם ימים הרביתי בהטלת 'חזרות' על החומר הנלמד בצורה חופשית, כך שכל ילד למד עם חברו לשולחן באופן עצמאי. אני ישבתי בכיתה ובהיתי באוויר מנסה למצוא פתרון ל'מצב' שנוצר. 

יום אחד…

יום אחד, בדרכי הביתה אחרי "שיעור" מוצלח כזה, הבריק בי רעיון מבריק. יש ולפעמים, אמרתי לעצמי, ומה שאתה מאמין בו עלול להישאר ברמת האמונה וקצת רחוק מהחיים המציאותיים. בתור איש חינוך חינכתי מאות ילדים להאמין בקב"ה בכל רגע ומצב בחיים. אבל איפה אני? איפה האמונה הטהורה שלי בכל מצב? פתאום הבנתי שגם אני זקוק לקצת יותר אמונה מעשית בהקב"ה יותר מאשר דרשות נמלצות בפני ילדים תמימים. נכון, לא היו לי יותר מדי ברירות אלא 'להאמין' ולקוות לימים טובים יותר, אבל לפעמים מרוב שאתה שקוע בדאגות היום-יומיות שלך אפילו רמת האמונה הבסיסית הזו איפשהו מתמוגגת.

התפללתי מנחה בשטיבלאך השכונתי כשבסיום התפילה ובהחלטה של רגע ניגשתי לדוכן הרוכל הקבוע שמגיע לבית כנסת וקניתי ספר תהילים קטן. כשהלכתי הביתה החזקתי את הספר והתחלתי לומר לאט, מילה במילה את פרקי התהילים. סוף סוף הרגשתי שאני עושה את הצעד הנכון.

היום

היום, כשאני מסתכל לאחור על התקופה המלחיצה הזו אני מוצא שהדבר הטוב ביותר שכן עשיתי היה אותה אמירת תהילים שאחר כך כבר נהפכה להרגל. אבל הרגל אמיתי, פנימי, לא חיצוני. 

לא, באותו רגע לא האירו השמים וזכיתי בלוטו,
לא נעשיתי עשיר מאז.
אבל כן עשיתי את הדבר הנכון. ברור לי שהקב"ה יעשה את שלו.

(מחבר: אזי – לדעתנט)

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים