תשליכו את החבילות

הנשימות - ממי? הרגליים ההולכות - ממי? הילדים - ממי? קורת הגג - ממי? אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?
ביטחון בהשם והודיה לבורא עולם
מקור תמונה: https://unsplash.com/photos/3Lx-F2XxgFo
0
(0)

שלום לכולם
השבוע פרשת דברים

משה רבינו אומר בפרשה כך:" איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"
כותב רש"י "משאכם – מלמד שהיו אפיקורסים"
רבי נחמן מברסלב אומר שהמשא הכבד ביותר הרובץ על האדם הוא דוקא האפיקרוסות
ליבו של המאמין קל עליו לאין ערוך מזה של האפיקורס, המהלך תמיד עמוס משא של ספקות

וזה מזכיר, איך לא, את הסיפור הידוע על היהודי שנודד בדרכים עם צרור חבילות
כשלפתע מגיע מולו עגלון טוב לב ומעלה אותו
אבל אז הוא מביט אחורה ורואה את היהודי הנודד כשצרורו על כתפו ושואל אותו מדוע לא הניח את חבילותיו על הספסל
והיהודי עונה לו "לא די שעזרת לי והעלת אותי על העגלה, איך אוכל להכביד עליך גם בצרור החבילות שלי"

והנמשל כל כך פשוט
וכל כך מעורר מחשבה
אנחנו נמצאים פה בעולם עם צרור חבילות
אגב, זהו צרור חבילות שאנחנו בחרנו לעצמינו אי אז
אבל ניחא
הצרור גדול
וכבד
ולא תמיד יש בתוכו יהלומים
ולא תמיד נעים לנו לשאת אותו
גם הדרך ארוכה, מיוזעת
חמה ודוקרת
אבל זה הצרור שלנו
ואנחנו מאמינים בני מאמינים הולכים איתו שלובי זרוע
אנחנו והצרור הצרור ואנחנו.

והנה אבא שלנו מגיע עם העגלה
הוא כל הזמן מחכה
ומציע לנו לעלות עליה
עגלה שתסחוב אותנו במשא החיים
שתקל מעלינו את המשא
עגלה שכל כולה הקלה
תוכה רצוף אהבה
וצל אמונה סוכך על גגה
ואנחנו צמאים
וכמהים
ועיפים
ועולים
ומודים
אז למה,
למה למען השם אנחנו לא מורידים את החבילות?
למה למען השם הן עדין כל כך מכבידות?
לא חבל?!

הנשימות שלך, ממי?

הפסוק אומר השלך על השם יהבך והוא יכלכלך
השלך על השם יהבך
יהבך זה המשאות שלך
יאלה תשליך
תניח אותם על רצפת העגלה
היא סוחבת אותך בכל מקרה
הנשימות  – ממי?
הרגליים ההולכות – ממי?
הילדים – ממי?
קורת הגג – ממי?
אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?
האין אנו מתנהגים כאותו הלך בור ומסכן שממשיך לסחוב את פקלאותיו בתוככי העגלה

בספר יגדיל תורה הוא מביא דבר יפה
כתוב בפרשה "ולמכיר נתתי את הגלעד"
הרבי מלובלין אומר: גילעד זה גיל-עד דהיינו שמחה תמידית
למכיר – מי שמכיר בקודשר בריך הוא
מי שמכיר בביטחון מוחלט שהכל ממנו
נתתי את הגילעד הוא זוכה לשמחה תמיידת
שמחת הבוטח

משמעות המילה אושר

היא שאלה בסוף הקורס מה מביא לנו אושר תמידי
אושר שמשאיר אותנו מאושרים באמת
שהרי כל דבר שתלוי במשהו לא יכול להבטיח לנו אושר
תלוי בכסף? הוא נגמר
תלוי בעבודה? יש פנסיה בסוף
תלוי בילדים? הם מתחתנים, לצערינו לא כולם רווים נחת מילדיהם ויש גם כאלה שילדיהם נפטרו בחייהם
תלוי בבעל? כנ"ל ומה כשהוא הולך לעולם שכולו טוב? ומה כשאין שלום בית ואין שיתוף פעולה?
תלוי ביצירה? ומה כשהגוף בוגד ולא ניתן לעשות איתו דבר
אושר זה מלשון אישור
אם זה אישור/הסכמה מהסביבה ברור שאי אפשר להיות תלויים בהם
וגם אם זה אישור ממני זה בהחלט ממלא הרבה יותר
עדין גם אני יכולה להיות פתאום בהרגשה רעה
מה שקוראים לזה בלעז קריזה
ואז איזה אישור אני נותנת
איזה אושר יש בזה?

כשאדם מבין שהדבר היחיד בעולם שעושה לו אושר פנימי
זה אך ורק האישור מבורא עולם
זה אך ורק ההליכה שלנו בדרכיו
עשית רצון השם והשלכת כל יהבנו עליו
אזיי הוא זוכה לאושר אמיתי פנימי ותמידי
אושר שתלוי בדבר הכי יציב והחלטי
ליבו קל עליו ומשא החיים מונח לפניו
יש שם צרות – נכון
יש שם בעיות – נכון
אבל זה בצד
כי יש לו עגלה שסוחבת
ועגלון שמרכיב
והוא מכיר בו ובוטח בו ועושה את רצונו לעד
ולמכיר נתתי את הגלעד 🙂


השבת, "שבת חזון",
בסעודה שלישית, נשיר בכוונה יותר מאי פעם את הפיוט של סעודה שלישית,
"יְדִיד נֶפֶשׁ אב הרחמן – מַהֵר אָהוּב כִּי בָא מוֹעֵד".

לתשעה באב קוראים "מועד" ('קָרָא עָלַי מוֹעֵדלִשְׁבֹּר בַּחוּרָי', איכה א', כ"ט).
"מועד" הוא יום שמוּעד, לפה או לפה.
זו נקודת הכרעה.
ולכן אנחנו אומרים  "מַהֵר, אָהוּב. כִּי בָא מוֹעֵד.
בטרם יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב!".
הלוואי שלא נחמיץ.
שלא נאמר בצער "אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם" (מתוך ספר ירמיהו, ו' ד').

שנזכה ונחיה ונראה
וניפגש בירושלים עוד היום
לחגוג את תשעה באב בשמחה
גוט שבעס וגוט יום טוב לכולם

  • *הרעיון שוכתב מתוך הספר "זאת המתנה שלך"
    הפסקאות האחרונות על שבת חזון מתוך ד"ת של הרבנית ימימה מזרחי שנשלח למייל

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים