וארא
19/01/2023
אין תגובות
שכשעם ישראל יהיה בגלות,
כשעם ישראל יהיה בחשכה,
כשעם ישראל יהיה רחוק כל כך מרחק אלפיים שנה,
עדיין תמיד תמיד ימשיכו רבבות אבות ואמהות
לברך את בניהם בברכה של
ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה
השם מבטיח ליעקב "ויוסף ישית ידו על עינך"
יעקב אבינו עוצם עיניו באמירת שמע ישראל – ברגעי מפגש מרגשים
כי שמע ישראל היא הקריאה הנצחית של כל יהודי באשר הוא
במעמקים ובתהומות יש לה כח עצום לעלות
מה סוד הקסם שהיא מכילה?
כשנבין את המשמעות – נדע!
בואו תראו איך נראת גאולה שלמה
איך נגאלים כשהמכיר מכין לנו אותה עטופה בצלופנים של אהבה
וברחמים גדולים אקבצך – הלואי בקרוב
כשיש לך שמש וחיוך חזק על השפתיים
אז השמש הזה נכנסת גם ללב האחר
זה מאיר גם על האחרים
והסביבה כולה נראת לך טובה ויפה ומחויכת
תפילה על האחר
לא בשביל שנוכל לסמן וי על הרשימה
לא בשביל האגו שלנו שיהיה לנו נעים וטוב לידו
לא בשביל עצמינו
אלא בשבילו
תלמדי משרה
תלמדי מאסתר שקיבלה כוחות משרה
תהי את מקור כח לאחרים ותעבירי את זה הלאה
כמעט בכל רגע אנו עושים פעולה מסוימת כדי שהרגע הבא יהיה נוח יותר מקודמו, במודע או שלא במודע.
את בדיוק היצירה המופלאה של הבריאה
מושלמת עד הפריט האחרון
עד צורת עיני הזבוב ועל דקיקות כנף החגב
כל שנה, כל חודש, כל שבוע, כל פרשה כל פסוק
שאני כותבת זה ממנו
כל הקשבה, כל הנהון, כל אהבה של ווארט של מדרש
זה מסר ממנו זה מכח גבורתו ואהבתו
הפרשה ממנו
הפירוש ממנו
המילים ממנו
השירה ממנו
הרצון לקירבה ממנו
והאהבה הקרובה – גם כן ממנו 🙂
למה צריך שהברכות ישיגו אותי
למה צריך שהם ירדפו אחריי
אני הרי מוכן לאמץ אותן אל חייקי בשמחה ובטוב לבב
אני מוכן לקבל אותן ככה הישר אל בין זרועותיי
מה יש להן לרדוף אחריי?
מישהו בורח מברכות?
מישהו מיכם מרגיש נרדף מהן?
אז יש לי שאלה קשה וקצת לא נעימה
אתם מפחדים מאלול?
יש לכם רעידה פנימית חסרת מנוחה?
אתם מרגישים תזיזיתיים בימים הללו
משהו כמו דגים רועדים?
שזה בעצם מה שצריך היה לקרות…
שכנה דופקת בדלת מבקשת קופסא שלמלפפון חמוץ – בכייף קחי
5 דקות אחכ הילדים שלה דופקים בדלת ומבקשים 2 ביצים בכייף
דקה ורבע אחכ הילד הקטן שלהם דופק ומבקש טיטול – זה כבר לא כל כך בכייף
דיי נו כמה אפשר
וארשתיך לי בצדק ובמשפט – כעת אנחנו בבחינת מאורשים
אי"ה שבוע הבא החתונה הגדולה – חג מתן תורה
ויחד עם בנין בית המקדש
נזכה ל "וארשתיך לי לעולם"
אנחנו כל כך הרבה פעמים מבקשים איזה אברא כדברא למשאלות שלנו
כל כך הרבה פעמים אנחנו מחפשות את מקל הקסמים שיפתח לנו ארמונות של שפע ושל טוב
ובינתיים ארכה הישועה
ואנחנו עייפים ויגעים בדרך
ולא שמים לב כעבור תקופה
שבעצם
בעצם יש כאן איזה קסם
כי הקב"ה תמיד זוכר אותנו ואוהב אותנו מעצם היותינו בניו
והשכינה תמיד שורה ביננו ובתוכינו מעצם היותנו עמו
לפעמים בקלות בכייף בהנאה עם בית מקדש מפואר
ולפעמים בקושי בכאב ובסבל עם חורבן וגלות
אבל תמיד תמיד הוא כאן לצידנו
באהבה.
אז תפתחו את הלב ותהיו כמו הישראלי היפה
תפתחו את הלב ותהיו חכמי לב בדיוק כמו בצלאל
תפתחו את הלב ותורידו לכם שפע של סעייתא דשמיא מלמעלה
תחשבו לרגע מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו. מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים? מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת?
כָּךְ טוֹב, לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת
לְנַתֵּב מַקְהֵלַת רְגָשׁוֹת
היכן שיש צרעת שם טמונה הרפואה
היכן שטמון הכאב שם טמונה הישועה
היכן שטמון הקושי שם בשורת הגאולה
והיכן שיש בור משם עולה גם האור
מה ניתן אם הידיים ריקות והלב ריקן אף הוא?
אין מה לתת, אם אין קודם קבלה מן האחר.
עברו שישים שנה
והנה אני כאן נושם ובועט וקופץ מבר מצוה אחת למשנה
משמחה אחת לשמחה שניה ושלישית
ואין לי זמן לנשום מרוב שמחות ועומס ב"ה
אז אני מבין את הפירוש קצת אחרת
