
תקועים בג'ונגל של המחשבות
תנו להם גט למחשבות הללו
שלחו אותם לדרכם
אפשר גם ללחוץ על דילייט
אין שום זמן שהוא טו לייט (TOO LATE)

תנו להם גט למחשבות הללו
שלחו אותם לדרכם
אפשר גם ללחוץ על דילייט
אין שום זמן שהוא טו לייט (TOO LATE)

והביטחון הזאת הוא בדיוק כמו שאתן בטוחים שיש שמש עכשיו
שהאוזן שלכן שומעת דבר תורה
שפסח מגיע בעוד שלושה ימים (אמאלה אתן בטוחות??)

וכשאנחנו מתפללים על מישהו חולה,
ואנחנו אומרים לרבוש"ע
"בבקשה, אנחנו רוצים שהוא יחיה"
וכי הקב"ה לא רוצה???
האם זוהי באמת מהות התפילה?

איזה קושי עצום
מפעל חיינו משכן ביתנו לא מרגיש יציב
אדם קם מתקדם נופל
שוב קם ושוב כושל נופל
מתרומם
מתקדם
והופס
נופל
איזה כאב שזה

הכי קל לנו לדבר גבוהה גבוהה
עד ש כמו החתול המאולף של רבי יונתן איבישיץ
שרואה את הגבינה שלו מרחוק ומתנפל עליה
אני נופלת
ופתאום כל הביטחון שלי בביטחון בהשם נמוג 🙁
ואני נסערת מדירה לא מוכנה בזמן
ומגניבה של שקית שהנחתי מאחורי הבנין

מנורת המקדש עומדת בתוך הבית
מי רואה אותה שם?
ומה ההשפעה של כמה כהנים שרואים אותה על העולם כולו?

יש משהו יהודי ברצון לנקמה הזאת
אבל הוא יכול להיות יהודי
הוא יכול להיות מחובר
רק כשנכניס פנימה את השם
כשאנחנו מוסיפות השם יקום דמם

את מסתכלת על עצמך במראה
לא ממש מוצאת חן בעיני עצמך
וקצת תמהה
היכן הילדה החיננית של אז הלכה?
היכן הוא אותו תום ילדות שנעלם לפני שנים
היכן הן אותן "בייבי פייס" שהיו לך בגיל הנעורים
היכן הלך הקול הפנימי שאמר לנו שאנחנו מקסימות ומיוחדות ויפות
היכן הלכה האמונה בעצמנו, הביטחון בטוב של עצמינו והאהבה של עצמנו
לאן הלכנו אנחנו
להיכן כל הטוב הזה נעלם

כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן

דווקא מתוך המיצרים והקושי, פרשת וארא מגלה לנו יסוד עמוק ומרפא: בורא עולם מכיר את נפשנו לעומק, ולעולם אינו דורש מאיתנו לזנק מעבר ליכולתנו בנקודת הזמן הנוכחית.

ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות

באיחולי שפע ברכות השבת הזה ובכל שבתות השנה
שנזכה להכיר במעלות היחודיות לנו
בחסרונות המותאמות לנו
להכיר ולקבל
להכיר ולהכיל
להכיר ולהוקיר תודה עליהם

לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.

בתוך הצרות והדמעות
לדעת שדוקא שם
אין לנו אפשרות לברוח מהם
יש לנו רק אפשרות לקבל ולהאמין שהכל מאיתו יתברך
איך אומרים אנשים?
אני לא עומד בזה
אין דבר אומר לנו יעקב אבינו
אתם לא צריכים לעמוד בזה
אתם צריכים לשבת

הבטריה שלנו גמורה
אפס אחוז
אין קליטה
אין אישה
אין אמא
אין משפחה
סחרחרה

יסורים זה כל תנודעת עףעף שאינה נכונה ומסבה לנו אי נוחות
יסורים זה השגחה
השגחה פרטית אישית על כל אחת ואחת מאיתנו
שמעוררת אותנו לתשובה
אין כזה דבר חוק מרפי
יש כזה דבר חוק ההשגחה
כי ככה השם רצה

לצאת החוצה אל השמים
לראות את האלוקות מדברת מתוכה
ולהתבונן אל תוככי הלב שלכם
ולהכניס אותה עמוק עמוק פנימה
ולהבין שהכל נעשה ברצונו יתברך

אני לא שואל שאלות
ואני לא מחפש תשובות
אני מבטל רצוני מפני רצונו
ועושה רצון קוני בהכנעה והתבטלות גמורה

את הסוכה מקפלים
את הסכך מגלגלים
את הקישוטים שומרים
ואת הערבות זורקים (עלה אחד אל תשכחו לשמור כסגולה לשמירה)
באתרוג נוגסים (למי שלא יודעת זאת סגולה ללידה קלה לנשוך את הפיטם)
ומרתיחים ומבשלים ושולקים
ומה נשאר?

יום של מכונת כביסה עוצמתית
שמשפיעה על כל החיים שלך
שהופכת דין לרחמים
שמשנה סדרי בראשית.

אז למה כשאנחנו נופלים אנחנו שוברים כלים
בטוחים שלעולם לא נצליח להגיע אל היעד?