
ראיה נשית
שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים

שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים

כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן

אני השם
אני השם שאוהב אותך ואותך ואותך ואותך
אני השם שלא מסתכל על הטינופת שלך
על הקושי שלך
על מה שלא עשית ולא הספקת
אני השם
שמדלג עבורך על ההרים
מקפץ על הגבעות
הנה אני בא!

ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות

באיחולי שפע ברכות השבת הזה ובכל שבתות השנה
שנזכה להכיר במעלות היחודיות לנו
בחסרונות המותאמות לנו
להכיר ולקבל
להכיר ולהכיל
להכיר ולהוקיר תודה עליהם

לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.

אל תדאגו ילדים שלי
הכל יהיה בסדר
בסדר שקבע לכם הבורא
בסדר שהוא החליט מלמעלה
וברגע הנכון
בשניה שבה יחליט אלוקים להאיר לכם את הדרך
הוא יעשה את זה
הכי טוב שאפשר

בתוך הצרות והדמעות
לדעת שדוקא שם
אין לנו אפשרות לברוח מהם
יש לנו רק אפשרות לקבל ולהאמין שהכל מאיתו יתברך
איך אומרים אנשים?
אני לא עומד בזה
אין דבר אומר לנו יעקב אבינו
אתם לא צריכים לעמוד בזה
אתם צריכים לשבת

כל קושי וצער הם הקדמה לזריחה גדולה שתבוא עליכם,
וברגע הנכון תזרח לכם השמש.

יש לנו מה לעשות או אין לנו מה לעשות?
יש לנו דרך לזכות במשפט?
יש לנו דרך לכפרה לתשובה וסליחה?
יש.
יש ויש.

שמיעה היא לא סתם אקט פסיבי שעושה טובה למרצה
בשמיעה יש חלק פעיל שמביא איתו את הרצון הפנימי
שמסכים לקבל ולהכניס לאוזן דברים

ווארט מחזק בנושא הודיה להשם יתברך ומה שבנ"א מקבל מהקב"ה תמורתו

בשבועיים האחרונים אפשר לאמר שקפצנו משמחה לשמחה מעבודה לעבודה ומאירוע לאירוע
ב"ה היו 2 חתונות שבע ברכות עליה לתורה (אופריף בלע"ז 🙂 ) ושמחת אירוסין
כשביניהם מסיבות בת מצוה, מסיבת גמר כיתות סמינריות ומסיבת גמר עם פרויקט בצידו לקורס כתיבה ואומנות שהשתתפתי בו
כשברקע העבודה הביג בוס הילדים והבית שדורשים את שלהם
בעצם צורחים כבר הצילו

אני השם
אני השם שאוהב אותך ואותך ואותך ואותך
אני השם שלא מסתכל על הטינופת שלך
על הקושי שלך
על מה שלא עשית ולא הספקת
אני השם
שמדלג עבורך על ההרים
מקפץ על הגבעות
הנה אני בא!

יש מצוות שלא תמיד באות לנו בקל
הכלים השונים
והרגלי האכילה שמשתנים
העבודה הבלתי מתפשרת
והגב הדואב לצד היד המגוידת
ההוצאות הרבות והנצרכות
וחישוק השפתיים שלא להוציא צרחות

כאן לומדים איך רואים באדם של ההווה את האדם של העתיד

סיפור יומיומי מדהים על עיכוב כספי ומלטף של אבא אוהב. כתוב ביד אומן של הסופרת תמי אפשטיין תחי

כמה ליקוטים נבחרים מתוך הפרק הראשון של הספר "מפנינים מכרה" של הרבנית נישטאט
מומלץ לרכוש, לקרוא ולהפנים.