
ראיה נשית
שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים
שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים
כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן
אני השם
אני השם שאוהב אותך ואותך ואותך ואותך
אני השם שלא מסתכל על הטינופת שלך
על הקושי שלך
על מה שלא עשית ולא הספקת
אני השם
שמדלג עבורך על ההרים
מקפץ על הגבעות
הנה אני בא!
ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות
באיחולי שפע ברכות השבת הזה ובכל שבתות השנה
שנזכה להכיר במעלות היחודיות לנו
בחסרונות המותאמות לנו
להכיר ולקבל
להכיר ולהכיל
להכיר ולהוקיר תודה עליהם
לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.
אל תדאגו ילדים שלי
הכל יהיה בסדר
בסדר שקבע לכם הבורא
בסדר שהוא החליט מלמעלה
וברגע הנכון
בשניה שבה יחליט אלוקים להאיר לכם את הדרך
הוא יעשה את זה
הכי טוב שאפשר
בתוך הצרות והדמעות
לדעת שדוקא שם
אין לנו אפשרות לברוח מהם
יש לנו רק אפשרות לקבל ולהאמין שהכל מאיתו יתברך
איך אומרים אנשים?
אני לא עומד בזה
אין דבר אומר לנו יעקב אבינו
אתם לא צריכים לעמוד בזה
אתם צריכים לשבת
כל קושי וצער הם הקדמה לזריחה גדולה שתבוא עליכם,
וברגע הנכון תזרח לכם השמש.
כשבנ"א מבין שמה ששלו שלו
והוא קיבל את זה מתנה מהקל
ובכוחות הללו הוא צריך לפעול
אז היא מצליח לגייס את עצמו הרבה יותר טוב
ולהתקדם בעבודת השם שלו
כל שנה, כל חודש, כל שבוע, כל פרשה כל פסוק
שאני כותבת זה ממנו
כל הקשבה, כל הנהון, כל אהבה של ווארט של מדרש
זה מסר ממנו זה מכח גבורתו ואהבתו
הפרשה ממנו
הפירוש ממנו
המילים ממנו
השירה ממנו
הרצון לקירבה ממנו
והאהבה הקרובה – גם כן ממנו 🙂
מאמר נפלא בענין תודה גוררת תודה
חטא העגל – מצב כל כך נמוך
איך אפשר להתקדם משם הלאה?
איך אפשר לישא ראש ולקום אל העתיד?
אז למה כשאנחנו נופלים אנחנו שוברים כלים
בטוחים שלעולם לא נצליח להגיע אל היעד?
אני מניחה שהרבה ריחמו על האמא המסכנה
ונדו לה בליבם
תפילה? ברור
הפרשת חלה? מצוין
ספר תורה? הכל צריך שיעשו
אבל האם באמת באמת, בפנוכו שלנו, האמנו שזה אכן מחיה מתים?
עיוורים, כשהם אוכלים, מתקשים לשבוע מהאוכל.
מדוע? כי הם לא רואים את המאכל
שכן לראיה יש כח גדול על תחושת השובע של הבן אדם
הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך – נח שיוצא מן התיבה מבין שרק בכח ההודיה יש קיום לעולם – ומה איתכם?