פרשת כי תצא מתחילה בדיני יציאה למלחמה (בהקבלה למלחמת היצר)
מלחמת עמלק
וממשיכה לצוות אותנו במבחר עשיר של מצוות
שימו לב שיש לנו בפרשה הנוכחית 74 מצות מתוך ה 613 שאנחנו מצווים עליהם
ובאמת לא היה לי קל להכין את הפרשה הזאת. הכל היה ארוך ומסורבל ויורד לפרטים וגברי כל כך עד שכמעט התיאשתי
אבל בכל זאת יצאנו לדרך , בכל זאת חודש אלול וצריך לצאת למלחמה על היצר
ואחת המצוות שאנחנו מצווים כאן היא מצות מעקה
נפילה כפולה
התורה מזהירה
"ולא תשים דמים בביתך, כי יפול הנופל מנו"
מדוע משתמשת התורה פעמים בשורש נפל
נשמע לפי התורה שכבר נפל
והתשובה היא שאם מישהו נופל אז סימן שהיה צריך ליפול
כל השאלה היא למה אתה היית צריך להיות הגורם
למה אתה נתקעת לומ בסיפור?
כלומר זה שנגזרה הגזרה – נכון
אבל למה אתה היית מעורב בטעות הזאת?
כנראה לא שמת מעקבה לגגך
כנראה לא יאת למלחמה
כנראה היית אדיש
העדפת לנקוט בשב ואל תעשה
הגבול בין אדיש למאמין
רגע,
מה רע בשב ואל תעשה
הרי אומרים שהכל מלמעלה
אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא"כ מכריזין עליו מלמעלה
אז אני לא אלך לקורס הנחית הורים ואברר איך לנהוג בילד המאתגר הזה
אז אני לא אשחק משחקי קופסא עם הילדים ואספר להם סיפור לפני השינה
אז אני לא אצא לעבודה ולא אברר על השידוך שהוצע לי
מה רע בזה?
הכל טוב
אני זורמת….
אבל לא. מצות מעקה ופרשת כי תצא בכללותה על כל דיני המלחמה שבה,
מבקשים מאיתנו לא להיות אדישים אלא דווקא כן לעשות
להילחם
להסיר השפעות שליליות
ובכך למנוע נפילות כואבות
יש לעיתון משפחה פודקאסט לשמיעה לנשים של מרים אפללו שאפשר לאמר שבזכותה ובזכות עוד כמה נשים נפלאות כמותה התאהבתי בקריאת פרשת שבוע באקטואליה עכשיוות
וכעת בפודקאסט החדש שלה היא לוקחת פרקים מעלי שור של הרב וולבה ומסבירה אותם
ובדיוק השבוע היא הביאה משהו מתאים להקשר שלנו
הרב וולבה מביא ציטוט נפלא של החזון איש בהקדמה למערכת העבודה המוסרית
"אבל בשורשם של כל המידות אין כאן רק מידה אחת טובה ומידה אחת רעה.
המידה הרעה היא ההזנחה אל החיים הטבעיים על מהלכם הטבעי,
ובלי כל השתדלות ישתלם במידות הרעות כולן, יהיה כעסן מצוין, נוקם מצוין, גאה מצוין וכן הלאה,
והמידה הטובה היא היכולת לבכר את הרגש המוסרי על הרגש התאווני,
ומנקודה זו הוא לוחם נגד כל המידות הרעות יחד, "
דגים מתים זורמים
שימו לב כמה הלא לעשות כלום זה הרבה מאד
להשאיר את החיים להיזרק ולזרום איך שהם זה מוות
דגים מתים זורמים
חלקי אדמה לא מעובדת מצמיחה באופן טבעי קוצים
כל בן אדם שיזניח את עצמו סופו להיות כעסן מצוין או גאה מצוין
ובדיוק בשביל זה צריך לחיות
לפעול
לעשות
להילחם
מלחמה ביאוש
בפחדים
בכעסים
בזנבות הנחשלים
וזה כל כך קשה
כי המלחמה תמידית וסיזיפית ומספקת לנו כל הזמן חומר בערה וסיבות למסיבות
אבל הנחמה
שרק אומרים לנו לצאת
אומרים לנו להילחם
לא אומרים לנו לנצח
לא עליך המלאכה לגמור
תצאו
תתחילו
תפעלו
תפתחו פתח
ותוכיחו רצון
ואי"ה תזכו לסעיתא דשמיא
אויבים שנהפכו לאויב
אז הבנו שצריך לפעול
ויצאנו לקרב הגדול של חינו
והנה מה עוד מתחדש לנו בפסוק?
כי תצא למלחמה על אויבך (אויבים זה לשון רבים)
ונתנו –
הי רגע, לפני שניה דיברנו פה על אויבים
איך ונתנו?
איך הוא הפך לאחד?
והתשובה היא שהאויב המר והנמהר שלנו – היצר
נראה לנו ביציאה למלחמה כמו הרבה אויבים
יש לו כל כך הרבה תחפושות
עד שאנחנו בטוחים שיש לנו מלחמה חסרת סיכוי מול כל כך הרבה חיילים
לפעמים הוא מגיע בדמות עצבות
ולפעמים הוא לבוש גאווה
לעיתים הוא קוטר חסר תקנה
ולפעמים הוא גנדרן – לא ברור על מה
אומרת התורה
ונתנו
אמנם יש לו הרבה שמות
אבל ברגע שתצא למלחמה
ברגע שתפעל, שתזיז את עצמך, שתראה נכונות
אז תגלה שכל המסה הזאת שנקראת יצר היא בידך
גם העצבות גם הגאווה
גם הבדידות גם התאווה
הכל!
הלואי שנצליח!!!
הודיה להשם – הייתי חייבת להוסיף 🙂
ו..
אני לא יכלה לסיים בלי ווארט קצר על הודיה להשם
שנורא מדגדג לי במקלדת בעיקר בגלל התוספת שיש לי השנה
כתוב בפרשה "לא יהיה לך בכיסך אבן גדולה ואבן קטנה"
בזוהר כתוב שהפה נקרא כיס
ורשי מפרש: "שלא יהא נוטל בגדולה ומחזיר בקטנה"
שלא יהיה לך בפה 2 אבנים כשאתה מבקש ומתחנן ממנו דבר מה
אל תהיה מבקש בגדולה ומחזיר בקטנה
אדם מתפלל על פרנסה ומבקש בכל כוחו ומזיע ומתנדנד, עוד שניה פורחת נשמתו מרוב תחנונים ודבקות.
אבל אח"כ כשהקב"ה שמע את תפילתו והעשיר אותו
אח תודה לך ריבונו של עולם
כמה השם אוהב אותי
אולי גם מזמור לתודה
ו..יאלה לעבודה
הלו,
תגיד תודה בגדול לפחות כמו שביקשת
תזיע קצת על התודה שלך
מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה
אני קראתי אל השם כשהייתי במיצר
מה זה קראתי? קרעתי שערי שמים, התחננתי, ייחלתי, ביקשתי קיבלתי קבלות עשיתי הכל כדי שתענה לי
ומה עונה לי הקב"ה
ענני, במרחב קה
הקב"ה ענה לי – שמעי בת שלי
גם במרחב אני נמצא
זה נהדר שנזכרת עכשיו
מקסים שאת מתפללת ומבקשת יקרה שלי
אבל תזכרי
גם במרחב אני נמצא
גם במרחב קה
שלא תהיה בכיסך אבן גדולה וקטנה
שבוע שעבר סיפרנו שאבינו מלכינו
הקב"ה הוא גם אבא שלנו וגם מלכינו ולכן תמיד יכול לתת ותמיד גם רוצה לתת
ועכשיו בחודש אלול אבינו מלכינו כאן בשדה לידנו
ואנחנו פונים אליו
השם הושיע, המלך יעננו ביום קוראינו
השם זאת מידת רחמים
מקביל לאבינו
הושיע
ממי להושיע?
ממלכינו
שלפעמים נוהג בנו בדין
אז אבאל'ה
בבקשה תושיע אותנו מהמלך – ממך
תגיד לו שיענה לנו
תגיד לו שיכתוב ויחתום אותנו לחיים טובים ולשלום
בבקשה.
תענה לקריאתנו
שתכלה הקללה ותחל הברכה
בקרוב ממש ובמהרה!!!
