קמת בבוקר? תגיד תודה!

פרשת יתרו נקראת גם שבת קבלת התורה
וזה כל כך מוזר
ששבת כל כך גדולה
כל כך עצומה
שבת שהופכת אותנו בעצם ממקבץ של אנשים
מחברה הטרוגנית
לעם
לאומה
למשהו הרבה יותר מחובר ומלוכד
משהו שאוסף אותנו יחד בציווי אחד בחיבור אחד
באמירה של ויאמרו כל העם פה אחד

שבת שיש בה את 10 הדברות
יש בה קולות וברקים ועשן כבד
יש בה מראות אלוקים
ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי!
יש בה את החתונה הגדולה
יום הנישואין שלנו עם הקב"ה
אורייתא וישראל וקודשא בריך הוא חד הם
איזה דבר ענק זה
תחשבו

רק יתרו?

והפרשה הזאת
הענקית כל כך במאורעות שבה
נקראת
פשוט
יתרו
היא פותחת בכלל בסיפורו של יתרו
ממשיכה בדעותיו בהגיגיו
ורק בסוף בהמשך יש לנו את מעמד קבלת התורה
ובמקום לקרוא לפרשה פרשת התורה
או פרשת הדיברות
או פרשת האחדות
היא נקראת
רק
פרשת יתרו

אז בואו נכיר את יתרו
ונלמד ממנו את מה שכל אחת מאיתנו צריכה ללמוד

כמה שוות 2 מילים של הודיה להשם?

הפסוקים מספרים לנו כך-
יח,ח וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה, לְחֹתְנוֹ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם, עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל:  
אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ, וַיַּצִּלֵם יְהוָה.
יח,ט וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ–עַל כָּל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר-עָשָׂה יְהוָה לְיִשְׂרָאֵל:  אֲשֶׁר הִצִּילוֹ, מִיַּד מִצְרָיִם.
יח,י וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת-הָעָם, מִתַּחַת יַד-מִצְרָיִם.
יח,יא עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים:  כִּי בַדָּבָר, אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם

על קריאה זו של יתרו
הקריאה שאמר וַיֹּאמֶר, יִתְרוֹ, בָּרוּךְ יְהוָה, אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה:  
נאמר במסכת סנהדרין [צ"ד, ע"א]  "גנאי הוא למשה ולשישים ריבוא [כל יוצאי מצרים]
שלא אמרו "ברוך" [כלומר שלא הודו אל ה' בקריאה: "ברוך ה'"
עד שבא יתרו ואמר  ברוך ה'!

רגע, אני לא מבינה
שבת שעברה קראנו את פרשת בשלח
קראו לשבת הזאת שבת שירה על שם שירת הים
אז ישיר משה ובני ישראל
שירה שכל כולה תשבחות והלל לבורא עולם
מה זה אם לא קריאת הודיה של ברוך השם?
וכי שירה זו מעוטת ערך להשוואת דברי יתרו בתוך שני פסוקים בלבד?

השירה הזאת של פרשת בשלח לא שווה
והיא כביכול נמוכה ומעוטה יותר מקריאתו של יתרו שאומר בסהכ 2 מילות הודיה
ברוך השם

לשיר כל יום מחדש

אבל בואו נשים לב
אנחנו כל כך רגילות לאמר את המילים הללו ברוך השם בעזרת השם
הודו להשם
שזה נהפך לחלק מהדי אן אי שלנו
זה מילים שמתגלשות לנו ככה מהפה אפילו בלי לשים לב
גם בתחילת כל מכתב רגילות לשים את האותיות בית והא
סוג של מילה ללא משמעות
כאילו מה נשמע?
ב"ה
איך את מרגישה
ב"ה
האם התכוונת באמת לאמר ברוך השם
ברוך אתה השם על הנשימה ועל ההרגשה?
על הטובה ועל ההצלחה
האם חשבת באמת לשיר לו שירה?
להודות?

ברוך השם על מציאות השם

אומרים חזל
לא די לו לאדם להכיר בחסדים שה' עושה עמו ועם קרוביו,
כמו בעצם בשירת הים
אלא על האדם להודות לה' על כל הגילויים שלו בעולם
לשבח את אלוקים גם על  טובות , נסים וחסדים שעושה לאחרים.

כלומר זה שאני מודה לו יתברך על מה שקורה איתי
זה נחמד
ואולי אפילו יפה מאד
אבל באמת, את רוצה להיות כפוית טובה
ברור שתברכי לו על החסדים והטובות שהוא עושה איתך
בואי
אנחנו הרי לא עד כדי כך חסרות בינה

אבל  יתרו בירך ברכה לה' "על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל"  
הוא מודה להשם גם על דברים סביבתיים שלכאורה לא קשורים אליו
הוא מברך את השם על עצם המציאות שלו כאן בעולם
על השמש הזורחת
ועל השקדיה שפורחת
על לבלוב העצים
ועל שירת הציפורים
הוא אומר ברוך השם
כי באמת ברוך השם

הוא מברך את השם
לא בתור הודיה על משהו ספציפי
על נס שקרה לו
או על גילוי רחמים שקשור בו
אלא מברך את השם בכלליות
יתרו זוכה לפרשה שתיקרא על שמו –
כי הוא היה הראשון שקרא: "ברוך ה' "
וזוהי אמרת הודיה  שעם ישראל אימץ בכול הדורות –

הודיה לא מושלמת

יתרה מזאת-
עם ישראל התרגל עד היום לניסים מושלמים עגולים כאלה
ולכן גם השירה וההודיה שלהם מתפרצת בעוצמה גדולה
בספונטניות אדירה
בדיוק כמו שכתוב בפסוק:
"וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה' במצרים,
וייראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו"( שם י"ד ל"א)
לא פלא שהם שרים
רואים עשרת מכות
יוצאים ממצרים
מה ? שלא יגידו שירה?
ואגב עדין האמונה שלהם לא היתה שלמה
כי כתוב: "אז ישיר"
הם שרו רק על שם העתיד
על שם הגאולה השלמה
כרגע קשה להם לראות טוב
אז לא באמת מברכים את השם
או מודים לו

וזה מה שהתורה רוצה ללמד אותנו
לפני מתן תורה
לפני עשרת הדיברות
יש משהו חשוב הרבה יותר
משהו שאמור ללוות את היהודי בכל מהלך חייו
לפסוע לצידו
לתת לו יד
להוות לו משען וכתף
ההודיה להשם

כי לרוב בחיים הרגילים שלנו
אין לנו את שלמות הניסים
הישועה לא תמיד מגיעה ברגע אחד
יש הדרגה
יש שלבים
יש הסתר פנים
אבל מה אנחנו צריכות להתפלל
 "ועל ניסיך שבכל יום עמנו"
ניסים פשוטים
יום יומיים
קמנו בבוקר והכביסה התיבשה
ההסעה הגיע בזמן ולא איחרה
הילדים היו רגועים והבוסית חייכה
העציץ לבלב והיתרה בעו"ש מספיקה
תגידו אתן,
חסר לנו על מה להודות?

ב"הגדה של פסח"
אנחנו לומדות את חשיבות ההודיה גם בחלקים הבלתי מושלמים
הפיוט משורר לנו
 "אילו הוציאנו ממצרים- ולא קרע לנו את הים דיינו"
סליחה? על מה יש פה להודות?
הרי אם הים לא יקרע עוד רגע קט יתפסו אותנו המצרים
יכו אותנו באכזריות
והתשובה היא
שעלינו להודות על כל שלב ושלב של הניסים.
להודות ולהתפלל על ההמשך.

כי אלו הם בחיים שלנו
גאולה בשלבים
נסיונות וקשיים
והליכה סיזיפית בארץ לא זרועה

הנה, לאחר קריעת ים סוף
עם ישראל ממשיך ועובר עוד ועוד נסיונות
זה שהים נקרע לא מקפיץ אותם לארץ ישראל
זה שהיו להם ניסים
לא אומר שלא היו להם גם נסיונות
ואת זה רצה יתרו לחזק בעם
לא לחכות עד לשלמות הניסים ואז תתפרץ לה השירה,
אלא הודיה תמידית שמתבטאת ב2 מילים יהודיות ומחזקות כל כך
"ברוך השם ".
כי בלי זה לא ניתן לזכות לתורה.

הרב אלישיב זצל שאל פעם
למה רק בברכת מודים דרבנן הקהל מצטרף לברכה עם החזן
ולא אומר רק אמן כמו בשאר הברכות
והוא מסביר
כמדברים על הכרת תודה להקב"ה
לא די לו ליהודי באמירת "אמן"
החזן לא מוציא את האדם ידי חובה באמירת התודה,
אלא על כל יהודי להרגיל את עצמו לומר: 'תודה אישית' לבורא עולם,  
תודה על העבר ועל ההווה,
ולכן דווקא כאן צריך לומר מידי בוקר בפה מלא "מודים דרבנן".

ולכן נקראת הפרשה על שם יתרו
לכן כל סיפור שלו יתרו קודם למתן תורה
כי אמנם מתן תורה הוא אירוע משמעותי ועצום בחיינו
אבל הוא אירוע חד פעמי בר חלוף
הוא נס עגול
הוא שירה

והחיים שלנו
הם יומיומיים
סיזיפיים
נמשכים
נשרכים
ומלאים בנסיונות
וכדי לתת להם משמעות
כדי לצלוח אותם בצורה טובה
כדי לחיות אותם בצורה מיטיבה
צריך ללכת איתם בהודיה
בתודה
ובברכה
של
ברוך השם

הברכה היא משהו שמוסיף כח
כשאנחנו אומרות ברוך השם
אנחנו מוסיפות עוד ברוך לחיים שלנו
עוד ברוך להשם
עוד שפע והודיה שיורדים לעולם בזכותנו
אז למה למנוע טוב מהעולם?
ברוך השם על היכולת לדבר
ברוך השם על היכולת להודות
ברוך השם על היכולת לאמר ברוך השם
שיהיה לכולן שבת שלום וברוכות תהינה להשם 🙂