המלווה הנאמנה שלנו לאורך כל הדרך
המאמינה הגדולה
שלימדה אותנו מה זה עין טובה
מה זה מבט מאמין
מה זה היכולת לקום מתוך האפר מתוך המר ולהמשיך לראות טוב
מלמדת אותנו גם בנפילה שלה את אותו סוד
שמלווה אותנו לכל אורך ההיסטוריה
התשובה נמצאת ביד הרצון
לא סתם רצון ערטילאי שאין בו ממשות
רצון מוקפא ולא ממומש
אלא רצון עם יתדות ברזל שנקבעות באדמה
רצון שמעורר אותנו לפעול ולעשות
רק תלבבו אותו
עם ישראל זה לא סתם מקבץ של אנשים
זה לא איזה כותרת יפה עם פס אדום מתחת כדי לסמן פריטים בודדים
עם ישראל זה איחוד מושלם
פאזל ענק של שישים ריבוא חלקים
שאחד משלים את השנ
זה כמו הקפה של הזריחה
תרחיץ הבוקר הראשוני שלי
הווייז שמסמן לי לאן ילך היום שלי
שתיים מדלגות על שלולית של מים
אחת רואה שם אדמה
אחת רואה את השתקפות השמים
כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן
אני השם
אני השם שאוהב אותך ואותך ואותך ואותך
אני השם שלא מסתכל על הטינופת שלך
על הקושי שלך
על מה שלא עשית ולא הספקת
אני השם
שמדלג עבורך על ההרים
מקפץ על הגבעות
הנה אני בא!
ואז אמרתי לעצמי
כנראה שאיני מתפללת עליו מספיק…
צריך עוד
ולא רק עליו
על כולם
כי תפילה זה הדבר היחיד שנשאר לנו לעשות
באיחולי שפע ברכות השבת הזה ובכל שבתות השנה
שנזכה להכיר במעלות היחודיות לנו
בחסרונות המותאמות לנו
להכיר ולקבל
להכיר ולהכיל
להכיר ולהוקיר תודה עליהם
הרב יגאל כהן – הורים יקרים חינוך הילדים לכיבוד הורים זה בסיס לערכת החיים 🙂
בתוך המצווה כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ נמצא גם השורש לכבד אשתך!
ראש השנה הוא נקודת ההתחלה שיושבת על נקודת הקצה של הסוף
ומאפשר לנו להאמין בתהליך שאוסף איתו את שייר העבר, ויוצר לנו מציאות קסומה של הווה (משפט קצת מורכב אההה 🙂 )
כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת
ובערבות הדדית
נראה את החושך שלהם
נראה אותם שם מעבר להרי החושך שלנו
ונסייע להם
נתפלל עליהם
ונוכיח לכולם
שבני יעקב אנחנו
יהודים רחמנים בני רחמנים
"לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי" – לַעֲשׂוֹת קַוִּים". כשאדם מקוה הוא עושה קו מהנקודה שלו אל מקור השפע,
בואו תראו איך נראת גאולה שלמה
איך נגאלים כשהמכיר מכין לנו אותה עטופה בצלופנים של אהבה
וברחמים גדולים אקבצך – הלואי בקרוב
ברחם יש את שיא הנתינה שלנו לאחר
וכשהוא יוצא
ואנחנו חולקות איתו חלקיקי מסע
מהלחם שלנו
מהמיטה שלנו
(תצביע מי שלא זזה הצידה באמצע הלילה
כשהבן שלה מבקש לחסות תחת כנפי השמיכה 🙂 )
