ואתחנן
מנהל
15/08/2024
אין תגובות
אילו היינו
לא היינו
אבל אנחנו כאן
אחרי כמעט 2000 שנות גלות
רוצים כבר לסיים את מסע האיכה
לקחת מוסר
לאמץ תוכחה
להאמין בכח שיש לנו
אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע
ואישה אחת קטנה שמתזזת בין כל זה
והמבט שלה צופה קדימה
היא אולי בוכה בלילה
אבל ביום משדרת שמחה
ויודעת
שיום יבוא
יפצע כשחר אורה
וארוכתה מהרה תצמח
ויבוא משיח אל היכלו
בזכותך, בזכותך, בזכות,
ובזכות כולנו!!!!
קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?
כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….
החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?
אי אפשר לדרוש גדולה
ואי אפשר לקחת גדולה
אי אפשר לקבל גדולה
ואי אפשר לעלות לגדולה
בלי האין עוד מלבדו!!
הארץ אמנם אוכלת את יושביה,
הארציות שואבת אותנו חזק אליה
יש עבודה ובירוקרטיה וקניות
יש דירה לארגן לסדר לקשט וליפות
יש חיים בחוץ בפנים בין אנשים ומשרדים
יש רצון להרשים להקסים להתמקצע במכונים הגדולים
ופתאום היא מספרת
הרגשתי שלווה עמוקה,
כאילו ה' מחבק אותי ודואג לי
וידעתי שהכל יהיה בסדר.
והייתי רגועה באמת.
שמיעה היא לא סתם אקט פסיבי שעושה טובה למרצה
בשמיעה יש חלק פעיל שמביא איתו את הרצון הפנימי
שמסכים לקבל ולהכניס לאוזן דברים
ביאור נפלא אודות ג' חלקי הביטחון כפי שהם מרומזים בפסוק זה שבתהילים.
הרב יגאל כהן – הורים יקרים חינוך הילדים לכיבוד הורים זה בסיס לערכת החיים 🙂
בתוך המצווה כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ נמצא גם השורש לכבד אשתך!
סיפור יומיומי מדהים על עיכוב כספי ומלטף של אבא אוהב. כתוב ביד אומן של הסופרת תמי אפשטיין תחי
האיצטרובל הוא ה"פרי" של עצי האורן ובו נמצאים הזרעים שמאפשרים לעץ להתפתח מעץ אחד להרבה עצים. איך מתפזרים הזרעים? ולמה דוקא לאחר שריפות יער, הם מלבלבבים יותר? על כך ועל עוד תקראו במאמר הבא
התורה מקצרת בכל כך הרבה מצוות הנהגות ודינים ומאריכה בסיפורי אלעזר עבד אברהם. מדוע?
קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?