על רצון הבורא לשפע ופרנסה וחיים מוארים בלי אנחה

לפעמים אנחנו מרגישים שהכל באשמתנו
הלו אנחנו התרחקנו מעם השם
אנחנו לא קיימנו מצוות
אנחנו אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי
ואם כך
מגיע הייאוש ומחלחל לנו פנימה
איך נוכל לעשות תשובה
איך נוכל להתקרב אליו
זה כל כך רחוק
כל כך תלוש
כל כך לא מעשי

פתחי לי אומר לנו הדוד
כי אינו דומה מי שצריך ללכת לעבוד ולהביא את הכסף,
למי שיש לו ארנק סגור ושם נמצא כל הכסף,
הוא רק צריך לפתוח את הארנק.
ואנחנו רק צריכים ללחוץ על הידית

אני מניחה שהרבה ריחמו על האמא המסכנה
ונדו לה בליבם
תפילה? ברור
הפרשת חלה? מצוין
ספר תורה? הכל צריך שיעשו
אבל האם באמת באמת, בפנוכו שלנו, האמנו שזה אכן מחיה מתים?