
לא לבכות לעצמינו את נסיבות החיים ולהיות כמו התיאור על הפולני שיושב בחושך כי אף אחד לא הדליק לו את האור
בואו כל עוד אנו חיים
נחיה!
נעשה
נהיה פעילים אקטיבים
ולא נחכה שיעשו לנו
לא נבכה שעשו לנו
נעשה אנו.

כי הקב"ה תמיד זוכר אותנו ואוהב אותנו מעצם היותינו בניו
והשכינה תמיד שורה ביננו ובתוכינו מעצם היותנו עמו
לפעמים בקלות בכייף בהנאה עם בית מקדש מפואר
ולפעמים בקושי בכאב ובסבל עם חורבן וגלות
אבל תמיד תמיד הוא כאן לצידנו
באהבה.

סיפור אמיתי מדהים על תודה ועל ניסים ועל חסד השם שזכו לראות במיידי

מה ניתן אם הידיים ריקות והלב ריקן אף הוא?
אין מה לתת, אם אין קודם קבלה מן האחר.

יש לנו שואבי כוחות אדירים
ילדים מאתגרים, קשיים כספיים, בני זוג לא קלים
כל אחת ואחת עם הקשיים שהיא חווה
וכמה לא קל לנענע להם בראש
לגלים הללו שמטריפים לנו את הראש

מסתבר שהייסורים מעצבים אותנו ומרוממים אותנו. זה כמו לעמוד על הר זבל. אנחנו עומדים אמנם על זבל אבל גבוהים יותר ורואים למרחק גדול יותר 🙂