
מה ניתן אם הידיים ריקות והלב ריקן אף הוא?
אין מה לתת, אם אין קודם קבלה מן האחר.

כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו

לטוב לך
לטוב לי
לטוב לכולנו
אין מצב שהקדוש ברוך הוא רוצה להקשות עלינו
לייסר
לעצבן
לרדות
הוא הרי לא צריך אותנו הקטנים בשביל לבסס את מלכותו כאן
הוא היה הוא הווה והוא יהיה
אנחנו הם אלו שברי חלוף
ולכן
ואתה ישראל מה השם אלוקיך שואל מעימך
מה הוא בסה"כ מבקש ממך?
כי אם ליראה אותו
וללכת בדרכיו
לטוב לך

ענן השם על המשכן בכל מסעיהם
איך זה יכול להיות?
כנסו להסברו של רשי
ולכח החזק של פרשת פקודי

אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע

אתמול נזכרתי בדבר וגיליתי שהפעם לא זכרתי. לא נטלתי מכל הטוב. ידי ריקניות. וליבי חלל
בקירבי.
הייתי כאדם שחזר מן המלחמה ושקע לתוך קיפאון.