
את קורבן התודה מביאים על נס שקרה לאדם. והרי בכל יום ויום מתרחשים איתנו ניסים חדשים, ואיך ניתן לאכול מנס של אמש על נס של היום?

קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?

אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע

השאלה הגדולה אם "לך לך" זה להנאתך ויש כל כך הרבה הבטחות לאברהם בזכות ה"לך לך" – מה הגדולה בנסיון הזה? מדוע זה נספר כעוד נסיון של אברהם אבינו. התשובה המפתיעה כמובן בפנים 🙂

אם רק נפתח את עינינו נראה, שהקראו-נא מביא את עם ישראל כולו לעשיית חסד בקנה מידה שלא
הכרנו, אם רק נסגור קצת את הפרשנות הנוראה של התשקורת ונפתח עיניים יהודיות, הרי נראה עולם
נפלא מאין כמותו.

התודות שלכם לשנה זו
הצטרפו גם אתם וכיתבו לנו את השירה הזאת

"שאין לאדם חלק בתורת משה רבנו עד שיאמין שכל דבריו ומקרינו כלם ניסים" – כה דברי הרמבן
והדברים מבהילים ומחייבים