קמת בבוקר? זה נס!
הכנת קפה וגמעת אותו? זהו נס בכפולה!
הולכת על 2 רגליך? את נס מהלך!
הסיר לא פתח עליך פה? – נס להתנוסס 🙂
כל הבריאה שלנו כאן היא נס,
כל המציאות שלנו היא נס,
אז למה אנחנו עדין דואגות?
אברהם אבינו מיום שעמד על דעתו, הטרידה אותו שאלה מוסרית ורגשית דוחקת: למי התודה? למי הברכה? מי הוא אדוני ולמי כל השפע הבלתי פוסק הזה, השופע בכל יום תמיד על כל אחד מבריותיו, מעניק להם חיים, מספק להם את כל צרכיהם?
ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון
בואו נלמד קצת מהזוהר הקדוש, ונראה מה הוא כותב בפירושו על פרשת נשוא בהקשר אלינו.
אז למה כשאנחנו נופלים אנחנו שוברים כלים
בטוחים שלעולם לא נצליח להגיע אל היעד?
אז תפתחו את הלב ותהיו כמו הישראלי היפה
תפתחו את הלב ותהיו חכמי לב בדיוק כמו בצלאל
תפתחו את הלב ותורידו לכם שפע של סעייתא דשמיא מלמעלה
ופתאום היא מספרת
הרגשתי שלווה עמוקה,
כאילו ה' מחבק אותי ודואג לי
וידעתי שהכל יהיה בסדר.
והייתי רגועה באמת.
