
כל מה שהשם עושה הכל לטובה במשנתו של רבי עקיבא
סיפורו של קבי עקיבא כפי שמסופר בגמרא ומהווה השראה בשבילנו עד עצם היום הזה. והמילים שהוא טבע עוזרות לנו לצלוח כל יום בהודיה

סיפורו של קבי עקיבא כפי שמסופר בגמרא ומהווה השראה בשבילנו עד עצם היום הזה. והמילים שהוא טבע עוזרות לנו לצלוח כל יום בהודיה

כשהיית במצוקה, כשציפית לישועה ולרחמי שמים, בכית וצעקת. אז מה קרה לך כעת, שבקושי שומעים את הקול שלך?! * היאור ממשיך לזרום והכלבים לנבוח, ואנחנו לזכור ולא לשכוח: היטיבו אתנו, צריך להכיר בכך! * שירת ההודיה

אנחנו רק צריכים להרחיב את הפה ולאמר תודות
ואז ואמלאהו – הקב"ה יוסיף לנו עוד ועוד מקרים והשגחות פרטיות וימלא אותנו בטוב

ווארט מחזק בנושא הודיה להשם יתברך ומה שבנ"א מקבל מהקב"ה תמורתו

ווארט מחזק בנושא תודה להשם על משקל המילה "ונתנו" נשקראת ישר והפוך

פוסט מקוצר שכל כולה הודיה להקב"ה
ממכם הגולשים אל אבא שבשמים

אסור לאדם להתפלל תפילתו בעצבון. ואם נעשה כן, אין נפשו יכולה לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפילה.

יוזמה נפלאה לכל המעונין להצטרף עלון הנשלח במייל אחת לחודש וכן קו טלפוני לשמיעת סיפורי ישועות ומאמרים מחזקים בנושא "תודה להשם"

מיד כשיעור משנתו
אומר אדם את המילים:
"מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך"

הסידור מתחיל במודה אני ומסתיים בעלינו לשבח מאחר וקימת הבוקר היא יסוד לכל עבודת היום

האזינו למילות המזמור בפרק ק שבתהילים "מזמור לתודה" כשהם נאמרים בשירה וזמרה

פרק ק בתהילים הוא פרק קצר אשר סגולתו רבה ועוצמתית עד למאד. היכנסו למאמר המלא המסביר את נפלאות הפרק בצירוף המילים לקריאה מדויקת

"קבלו על עצמכם שאחר הסכנה תאמרו "נשמת" – סיפור מיוחד אודות הסטייפלר

ווארט חזק מהגאון ר' נתן גשטטנר זצ"ל לפסוק "אודה השם בכל לבב בסוד ישרים ועדה"

שמיעה היא לא סתם אקט פסיבי שעושה טובה למרצה
בשמיעה יש חלק פעיל שמביא איתו את הרצון הפנימי
שמסכים לקבל ולהכניס לאוזן דברים

חודש אדר הוא חודש ענק לקבלת התפילות
השמחה פותחת שערים של חסד ושל רחמים
ננצל אותו

בואו תראו איך נראת גאולה שלמה
איך נגאלים כשהמכיר מכין לנו אותה עטופה בצלופנים של אהבה
וברחמים גדולים אקבצך – הלואי בקרוב

גליון ההודיה של קול תודה לחודש אלול תשע"ט להורדה מתיקית הדרייב של האתר

קמפיין תרומות צ'רידי אבל לא של כסף. של מה הוא כן? כנסו גלו ותהנו 🙂

אנשים אומרים תמיד
שהם חוששים מרגע פטירתם מן העולם
ואני אומר על עצמי
שאני חושש מרגע שלאחר הפטירה
בו אצטרך לעמוד לפני בורא עולם
ליתן דין וחשבון על מעשי!

הכי קל לנו לדבר גבוהה גבוהה
עד ש כמו החתול המאולף של רבי יונתן איבישיץ
שרואה את הגבינה שלו מרחוק ומתנפל עליה
אני נופלת
ופתאום כל הביטחון שלי בביטחון בהשם נמוג 🙁
ואני נסערת מדירה לא מוכנה בזמן
ומגניבה של שקית שהנחתי מאחורי הבנין

את מסתכלת על עצמך במראה
לא ממש מוצאת חן בעיני עצמך
וקצת תמהה
היכן הילדה החיננית של אז הלכה?
היכן הוא אותו תום ילדות שנעלם לפני שנים
היכן הן אותן "בייבי פייס" שהיו לך בגיל הנעורים
היכן הלך הקול הפנימי שאמר לנו שאנחנו מקסימות ומיוחדות ויפות
היכן הלכה האמונה בעצמנו, הביטחון בטוב של עצמינו והאהבה של עצמנו
לאן הלכנו אנחנו
להיכן כל הטוב הזה נעלם