דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???

פתחי לי אומר לנו הדוד
כי אינו דומה מי שצריך ללכת לעבוד ולהביא את הכסף,
למי שיש לו ארנק סגור ושם נמצא כל הכסף,
הוא רק צריך לפתוח את הארנק.
ואנחנו רק צריכים ללחוץ על הידית

הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך – נח שיוצא מן התיבה מבין שרק בכח ההודיה יש קיום לעולם – ומה איתכם?

הוא מחליט לכמה דפיקות נזדקק עד שדלת חדרה של המנהלת תפתח
והוא מחליט מתי בדיוק הבצק של החלות יתפח
הוא מחליט עד מתי נמתין בתחנה, לרופא, לזיווג או לילד התורן
הוא מחליט בדיוק נמרץ את גודל העובר שיוולד עד לחלקיקי הגרם

אני השם
אני השם שאוהב אותך ואותך ואותך ואותך
אני השם שלא מסתכל על הטינופת שלך
על הקושי שלך
על מה שלא עשית ולא הספקת
אני השם
שמדלג עבורך על ההרים
מקפץ על הגבעות
הנה אני בא!