הנשימות – ממי?
הרגליים ההולכות – ממי?
הילדים – ממי?
קורת הגג – ממי?
אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?

לעולם אין הקב"ה מביא רעה לאדם לפני שיודע שיש לו דרך להתמודד עם זה

כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….

החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?

יסורים זה כל תנודעת עףעף שאינה נכונה ומסבה לנו אי נוחות
יסורים זה השגחה
השגחה פרטית אישית על כל אחת ואחת מאיתנו
שמעוררת אותנו לתשובה
אין כזה דבר חוק מרפי
יש כזה דבר חוק ההשגחה
כי ככה השם רצה

בימים הללו של ערב פסח ומגפת הקורונה, דווקא כשאין הכל, הבריאות – בספק, והפרנסה קצת דחוקה – התפילה, הבקשה והתחברות להשם, חשובות ונשגבות ביותר.

יש לי אבא עשיר וחכם
יש לי אבא רופא נאמן
יש לי אבא שדכן
יש לי אבא עסקן
יש לי אבא שיש לו הכל
וכל מה שצריך ונחשב
קטן עליו…