כי ככל שנברך יותר
כך נתברך יותר
ככל שנאהב יותר,
ושנשאף שהאושר יהיה נחלתם של רבים,
כך אנו נהיה אהובים יותר ומאושרים יותר.

עברו שישים שנה
והנה אני כאן נושם ובועט וקופץ מבר מצוה אחת למשנה
משמחה אחת לשמחה שניה ושלישית
ואין לי זמן לנשום מרוב שמחות ועומס ב"ה
אז אני מבין את הפירוש קצת אחרת

אז למה כשאנחנו נופלים אנחנו שוברים כלים
בטוחים שלעולם לא נצליח להגיע אל היעד?

אי אפשר לקום גדולים
להתחתן קטנים
לסמן X על מקטעי דרך בלתי רצויים
ולקפוץ לסוף ולהגיד הגענו
זה פשוט לא הגיוני
בלי כל הדברים הקטנים שאספנו בדרך
שנעזרנו בהם
שצלחנו איתם את המסע