לצדיק יש כח עצום לפעול באמצעות התפילות שלו
אבל כאשר ישנה איזו בחורה פשוטה מבית לא משהו, מארם נהריים,
שתפילתה היא תפילה לעני,
שדפי הסידור שלה רטובים מדמעות,
אז הבכיות הללו.
התפילות הללו.
תגברנה עליהן
האזינו למילות המזמור בפרק ק שבתהילים "מזמור לתודה" כשהם נאמרים בשירה וזמרה
איך אפשר לשים את התורה בראש, להביע דעה מנוגדת למקובל ועדין להישאר באחדות? יעקב מלמד אותנו שזה אפשרי.
הודיה מניעה בנפשנו נימים עדינים ומצטברים של הכרת טובה, חיים שהמתווה שלהם אינו רק "מגיע לי", ועוזרת לנו להיות גמישים יותר בארועי החיים העוברים עלינו.
תחשבו לרגע מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו. מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים? מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת?
