סוד הצלקת

דורות חולפים, יוצאי ירכו הנקועה של יעקב עומדים מול גזירות מול קשיים מול חשכות עבותות לפעמים מדובר במלחמות פיזיות ולפעמים לצערנו במלחמות נפשיות מלחמות על הנפש היהודית הטהורה מלחמות יצרים עקובות מדם ולא תמיד אנחנו מצליחים לא תמיד המאבק מסתיים בטוב אבל תמיד תמיד קמים תמיד מנסים
0
(0)

בפרשת וישלח
יעקב אבינו חוזר עבור פכים קטנים
נלחם בשרו של עשיו
וחוזר כשהוא צולע על ירכו

וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף־יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף־יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ:
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם־בֵּרַכְתָּנִי:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה־שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב:
וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל כִּי־שָׂרִיתָ עִם־אֱלֹהִים וְעִם־אֲנָשִׁים וַתּוּכָל:

למה להתיחס לקושי במקום ליכולת?

כשנותר יעקב ליד הנחל לבדו
נאבק עמו שרו של עשיו
ומאז נקרא שמו ישראל
כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל
כלומר שמו שונה לישראל
על שם המלחמה
על שם ששרית עם אלוקים ועם אנשים ותכול
למה לשנות שם על שם המקרה המצער שקרה?
למה כי שרית?
יכלו לקרוא לו פשוט מיכאל
על שם היכולת
על שם הכוחות
כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל
ותוכל זה מיכאל או מצידי שיהיה אפילו תכלת
למה דוקא ישראל?
כי שרית
כלומר על שם המאבק עצמו ולא על שם הניצחון?

מה הקב"ה אוהב אצלינו?

אומר הצדיק רבי לייבלה אייגר
בספרו אמרי אמת:
בוחן לבבות אינו סופר דווקא את רגעי הכח והיכולת שלך,
הוא אינו מחפש את סימן הניצחון
הוא אוסף אליו באהבה רגעים של "ושרית"
רגעים בהם קמת ונעמדת מול היצר הרע, שרו של עשיו
ונאבקת איתו למען שמו באהבה
רגעים בהם נפלת
וקמת
ושוב נפלת
ושוב קמת
ושוב נפלת
ולא תמיד קמת
רגעים של ושרית
על כן נקרא שמך ישראל
על כן נקראים אנו בנות ישראל
כי יש לנו כח של ושרית
יש לנו כח לעמוד ליפול ולקום וליפול ולקום ולעמוד שוב
יש לנו כח להילחם
לנסות שוב
גם אם אין בסוף את ותוכל
גם אם אין בסוף את הטעם המתוק של הניצחון
אנחנו למודות קרבות
למודות נסיונות
למודות נפילות
כי שרית.

כתר שם טוב של פגיעות

הרב הוטנר בספרו ’פחד יצחק‘
אומר
כל השורשים של העניינים
שנזדמנו לה לכנסת ישראל בדרך הנצח שלה,
נמצאים הם במעשה אבות‘.

כלומר מעשה אבות סימן לבנים
וכל מה שעברו האבות נעבור גם אנחנו במהלך הדורות
ישראל זה לא רק השם של יעקב אבינו הגדול
אלא זה בעצם סיפורה של אומה
עם ישראל
בשל מה זכינו בשם הזה?
על שם מה?
על שם הפגיעות
על שם הקרב ההוא שבו יצא כשהוא צולע על ירכו

אם חשבנו שאנחנו אמורים להתעטר בכתר שם טוב
שמסמל עבורנו נצחונות מפוארים
הרי שטעינו

יעקב אבינו יוצא מליל הקרב הזה
כשהוא צולע על ירכו.
אבל העובדה שהוא נפצע
לא ממעיטה מהעוצמה של יעקב
אלא להיפך:
כי שרית עם אלוקים ותוכל
ורשי במקום אחר – לשון שר ונגיד
כלומר
הפגיעות מגדירה מהי שררה אמיתית.

לקום מהשברים

בקרב הזה יעקב אבינו מוכיח
שהוא פגיע אבל לא שביר
שהוא יכול להפסיד לרגע
אבל יש לו כח לנצח בסוף הלילה
שהוא יכול להיות מובס וצולע ונפול  
אבל גם לקום

וברגע
שהמלאך מבין ורואה
איך יעקב אבינו פגיע אבל לא נוצח
נופל צולע וקם
הוא מבין שיש כאן שררה
הוא מבין שיש כאן עוצמה
שיש כאן כח אדיר של אומה שלמה
ומשנה את שמו של יעקב אבינו לישראל

שם שהמלאך נתן לו
והקב"ה בהמשך הפרשה מסכים איתו ואומר
וַיֹּאמֶר־לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב
לֹא־יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב
כִּי אִם־יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ
וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל:

ורשי שם : לשון שר ונגיד
כלומר לשון שררה

והשם הזה
היכולת הזאת
ממשיכה ללות אותנו לאורך כל השנים והגלויות
לאורך כל המלחמות שלנו בשרו של עשיו ונציגיו
מאז ועד היום.

תמיד קמים

דורות חולפים,
יוצאי ירכו הנקועה של יעקב עומדים
מול גזירות מול קשיים מול חשכות עבותות
לפעמים מדובר במלחמות פיזיות
ולפעמים לצערנו במלחמות נפשיות
מלחמות על הנפש היהודית הטהורה
מלחמות יצרים עקובות מדם
ולא תמיד אנחנו מצליחים
לא תמיד המאבק מסתיים בטוב
אבל תמיד תמיד
קמים
תמיד
מנסים
ועל כן נאמר עלינו הכלל: ישראל אף על פי שחטא – ישראל הוא.
אף על פי שנקעה רגלו – ליבו שלם,
אף על פי שכרגע הוא בחושך –
עוד תזרח לו השמש.

כי נפלתי קמתי

הנביא מיכה אומר (ז, ח)
"אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי
כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי
כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה´ אוֹר לי"

פשוטו של פסוק מדבר
אל תשמחי בבל במפלתי,
"כי נפלתי קמתי",
כי גם כאשר אפול,
עדיין הכוח בידי לקום,
עדיין אני נחשב ישראל
עדין יש לי את היכולת הזאת של נחום תקום
להתרומם
"כי אשב בחושך",
גם כי אשב בחשכת הגלות,
גם כי יחשך עלי עולמי,
"ה´ אור לי" – הוא אורי, משגבי, ומגיני.
אבל יש מדרש יפה כל כך בילקוט שמעוני
שמבאר את הפסוק
בצורה מחזקת וקצת שונה
וזה לשונו: (כדאי להקשיב טוב 🙂 )
"ד"א אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי.
שנו רבותינו מתוך כעס רצון,
מתוך רוגז רחמים,
מתוך צרה רווחה <שנאמר עת צרה היא ליעקב וממנה יושע>,
מתוך ריחוק קירב,
מתוך נפילה קימה,
מתוך אפלה אורה.
מתוך כעס רצון
מתוך רוגז רחמים <שנאמר ברוגז רחם תזכור>,
מתוך ריחוק קירוב
מתוך נפילה קימה
שנאמר כי נפלתי קמתי,
מתוך אפלה אורה
שנאמר כי אשב בחשך ה´ אור לי"

שנזכה לראות בקרוב
בתקומת ירושלים
קומי אורי כי בא אורך
וכבוד ה' עלינו יזרח

שבת שלום מבורכת ושמחה
רבקי

דרג את המאמר

לחץ על הכוכבים כדי לדרג את המאמר

אנחנו מצטערים על הדירוג הנמוך של המאמר

עזור לנו לשפר את האתר

האם תוכל לספר לנו מה היה לא מובן? מה הפריע לך?

נשמח לקרוא את תגובתך:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אודותינו:

אתר אבא תודה הוקם לזיכוי הרבים להגדיל תודה ולהאדירה

נשמח לקבל כל חומר, קישור או תמונה להפצה ברבים (עם קרדיט אליכם כמובן במידה ותבקשו).

מאמרים קודמים