
דור חמוד נולד
חדר לידה 2026 לא שונה הרבה במהותו מזה של לפני אלפיים שנה
המיילדות מלבד תפקידן לעזור פיזית ליולדת וליילד את התינוק
הן גם על תקן המעודדות
ממש כמו המילדות במצרים

חדר לידה 2026 לא שונה הרבה במהותו מזה של לפני אלפיים שנה
המיילדות מלבד תפקידן לעזור פיזית ליולדת וליילד את התינוק
הן גם על תקן המעודדות
ממש כמו המילדות במצרים

השם יסלח
יסלח? בעזרת השם בוודאי
כלומר הלוואי
אבל בואנה
שב רגע עם עצמך לחשוב למה זה קרה

כי עוגת יום הולדת מפוארת ככל שתהיה
בלוני הליום מנצנצים
והרבה לבבות אדומים פזורים
לא מהווים תחליף ליום יום הסיזיפי
האמיתי
הנכון
שפורט את השעות שלנו
לפרוסות קטנות של אהבה

להיות שמש בענן זה כח על
זה פריצה אדירה של אנרגיה
זה כח ראשוני בראשיתי יהודי
ברוך הוא וברוך שמו
ועל כך מודה אני

הכל פתאום מאד ספציפי וממוקד
שהבוס יגיד כן
שהכסף יגיע מהשכן
שהשדכן ידבר עם פלוני
ושהרופא יאשר מסמך אלמוני
שנצא כל שבוע לטיול זוגי
והוא יפתיע אותו במשהו חגיגי
וזה כאילו ברור לנו
שאם נקבל את איקס וואי זד
הכל מסתדר
רק תעשה לפי המתווה שאמרתי לך
וכל החיים שלי סבבה

הגלים עוטפים אותנו מכל עבר
סוערים שוטפים קוצפים
ואנו השבוע הזה ננענע להם בראש
ונשתוק
ותהיה בשתיקה הזאת
מים רבים של אהבה
אוקינוסים של אמונה
וכח עצום לצלוח ולעלות אל פני היבשה

אברהם היה חסד
כשאברהם חופר בארות מתמלאים ממי הגשמים מלמעלה
זה חסד
זה ההתחלה שנותנת לנו כח,
זה האנשים שמתפעלים שדוחפים אותנו קדימה
זה המשוב מהסביבה
זה העולם והשואו שבחוץ

בורא עולם שדאג לי לחלב שלי מאז שהגעתי לעולם
ודאג לי לאוכל ופרנסה בכל ימי חיי
ודאג שלא יזיק לי האוכל ויספיק לי עד היום
הוא זה שידאג לי שלא יחסר לי מאומה גם בהמשך חיי

אישה שלילית היא אישה חרדה
אישה שתקועה במה שאין לה
במה שרע
כמה כיווץ של איברים יש במקום הזה
כמה קושי
רחמנות!

מסר נוקב ומרגש מהרב אדלשטיין שליטא על איך צריך לנהוג בבית בתקופת הסגר והקורונה

כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן

התשובה נמצאת ביד הרצון
לא סתם רצון ערטילאי שאין בו ממשות
רצון מוקפא ולא ממומש
אלא רצון עם יתדות ברזל שנקבעות באדמה
רצון שמעורר אותנו לפעול ולעשות
רק תלבבו אותו

כי עוגת יום הולדת מפוארת ככל שתהיה
בלוני הליום מנצנצים
והרבה לבבות אדומים פזורים
לא מהווים תחליף ליום יום הסיזיפי
האמיתי
הנכון
שפורט את השעות שלנו
לפרוסות קטנות של אהבה

ווארט מדהים ומחזק מר' אלימלך מליזענסק בשם אחיו ר' זושא מאניפולי המדבר על הקשר בין האמונה והביטחון לצינור השפע של האדם.

שכשעם ישראל יהיה בגלות,
כשעם ישראל יהיה בחשכה,
כשעם ישראל יהיה רחוק כל כך מרחק אלפיים שנה,
עדיין תמיד תמיד ימשיכו רבבות אבות ואמהות
לברך את בניהם בברכה של
ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה

כי לא חכמה לפמפם אמונה כשטוב לך
כשיש לך כסף
כשהחים זורמים
כשהבעל בבית
והילדים כשתילי זיתים
לצקצק על אלו שקשה להם
ולהגיד צריך להאמין….
החכמה היא כשזה מגיע לכיס שלנו
לחיים שלנו
לאהבה שלנו
לנחת שלנו
האם גם שם העינים שלנו נשואות למעלה ושרות אמונה?

כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת