
לקפוץ מהטרמפולינה אל הדרך
אנשים אומרים תמיד
שהם חוששים מרגע פטירתם מן העולם
ואני אומר על עצמי
שאני חושש מרגע שלאחר הפטירה
בו אצטרך לעמוד לפני בורא עולם
ליתן דין וחשבון על מעשי!

אנשים אומרים תמיד
שהם חוששים מרגע פטירתם מן העולם
ואני אומר על עצמי
שאני חושש מרגע שלאחר הפטירה
בו אצטרך לעמוד לפני בורא עולם
ליתן דין וחשבון על מעשי!

הכי קל זה לדמיין עתיד אטופי ורדרד
גולש על עננים של תכלת אינסופי ולבן
אבל בל נשכח
שזה גם מה שדמיינו אתמול על היום…

אנחנו מחפשות אידליה מושלמת
של חיים מושלמים
שאין בהם צרות ואין בעיות
שאין דילמות ואין שאלות
עולם אטופי

בתשעה באב, החל מחצות ניתן לקום מהרצפה ולשבת
ונשאלת השאלה איך?
איך באמצע היום הכי כואב הכי קשה כשהשרפה עדין בשיאה מתירים לקום מהרצפה?

יש לנו שואבי כוחות אדירים
ילדים מאתגרים, קשיים כספיים, בני זוג לא קלים
כל אחת ואחת עם הקשיים שהיא חווה
וכמה לא קל לנענע להם בראש
לגלים הללו שמטריפים לנו את הראש

יש לי אבא עשיר וחכם
יש לי אבא רופא נאמן
יש לי אבא שדכן
יש לי אבא עסקן
יש לי אבא שיש לו הכל
וכל מה שצריך ונחשב
קטן עליו…

"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ
וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'
וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר
וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת

ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון

דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???

כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת

איך אהבה מצליחה לפסוק הלכה
מול רב, פוסק או נביא?
איך אהבה מנצחת את הכל?

יש מצוות שלא תמיד באות לנו בקל
הכלים השונים
והרגלי האכילה שמשתנים
העבודה הבלתי מתפשרת
והגב הדואב לצד היד המגוידת
ההוצאות הרבות והנצרכות
וחישוק השפתיים שלא להוציא צרחות

הסידור הממורט
שבקצה המדף
התפילה היומיות הקצרה
החשובה והשלמה

לא כל מי שקופץ בראש הוא טיפש
יש גם חכמים
שיודעים לאמר
כן אנחנו ראשונים
כן אנחנו יכולים.

חטא העגל – מצב כל כך נמוך
איך אפשר להתקדם משם הלאה?
איך אפשר לישא ראש ולקום אל העתיד?

אל תדאגו ילדים שלי
הכל יהיה בסדר
בסדר שקבע לכם הבורא
בסדר שהוא החליט מלמעלה
וברגע הנכון
בשניה שבה יחליט אלוקים להאיר לכם את הדרך
הוא יעשה את זה
הכי טוב שאפשר

מאמר נפלא לפרשת שמות על ענין הכרת הטוב
הבחירה בין לזרוק אבן למים ששתינו ממנו או לזרוק אוכל לכלבים כהכרת הטוב.
קראו ותחי נפשכם

כאילו הקב"ה בא ואומר לך
אני לא מבקש ממך להגיע לירח
לא מבקש ממך לצאת מגבולות האטמוספירה
רק התכנסות פנימית
חיזוק שרירים פנימי

אי אפשר לדרוש גדולה
ואי אפשר לקחת גדולה
אי אפשר לקבל גדולה
ואי אפשר לעלות לגדולה
בלי האין עוד מלבדו!!

כמו ילד קטן שמחזיק בכפו של אבא גדול
ורואה את אבא בזמן משא ומתן על שטחים ועל סחורות
ושואל אותו – אם ישאר לו כסף לקנות לו סוכריה
אהאה טיפשון קטון של אבא

ווארט מחזק בנושא תודה להשם על משקל המילה "ונתנו" נשקראת ישר והפוך

סיפור אמיתי מדהים על תודה ועל ניסים ועל חסד השם שזכו לראות במיידי