
תשליכו את החבילות
הנשימות – ממי?
הרגליים ההולכות – ממי?
הילדים – ממי?
קורת הגג – ממי?
אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?

הנשימות – ממי?
הרגליים ההולכות – ממי?
הילדים – ממי?
קורת הגג – ממי?
אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?

לא תמיד נדע או נבין מה טוב בעיכוב שלפנינו,
בצער שאנו חווים,
בחוזק היד שמלאכי הרחמים לוחצים עלינו|
אבל תמיד נאמין
ברחמים

והוא זה שהמתיק לנו את המים במר
ושהציג לנו נחש להחיותנו.
הוא זה שמסוגל להוציא לנו פרנסה מסלע,
ודירה מאבנים
חתן או כלה מצלע
ובריאות מהנילונים

כל נסיעה וכל חניה, כל המסעות שאנו עוברים בחיים, הכל על פי השם.
כל מסלול חיינו מנווט על פי השם, באהבה.
לפעמים רואים מיד, לפעמים לאחר זמן, ולעיתים המסלול והמסעות לא מובנים בכלל.
הידיעה שהכל על פי השם היא המנחה, המובילה והנותנת כח.

בשבועיים האחרונים אפשר לאמר שקפצנו משמחה לשמחה מעבודה לעבודה ומאירוע לאירוע
ב"ה היו 2 חתונות שבע ברכות עליה לתורה (אופריף בלע"ז 🙂 ) ושמחת אירוסין
כשביניהם מסיבות בת מצוה, מסיבת גמר כיתות סמינריות ומסיבת גמר עם פרויקט בצידו לקורס כתיבה ואומנות שהשתתפתי בו
כשברקע העבודה הביג בוס הילדים והבית שדורשים את שלהם
בעצם צורחים כבר הצילו

עיוורים, כשהם אוכלים, מתקשים לשבוע מהאוכל.
מדוע? כי הם לא רואים את המאכל
שכן לראיה יש כח גדול על תחושת השובע של הבן אדם

אתמול נזכרתי בדבר וגיליתי שהפעם לא זכרתי. לא נטלתי מכל הטוב. ידי ריקניות. וליבי חלל
בקירבי.
הייתי כאדם שחזר מן המלחמה ושקע לתוך קיפאון.

חשב לעצמו הנפח: הלו כרטיס ההגרלה, הוא ספק והנה כאן חבילת השטרות בנות המיליון שקל הינן ודאי, אם כך אמכור לרב את כרטיס ההגרלה ואצא ברווח של מיליון שקל.

איננו יכולים לברוח מן הנסיונות
כי לשם כך באנו לעולם
אנחנו יכולים רק לשנות את נקודת המבט עליהם
לבוא עם כלים אחרים לחיים
ולהחליט למצוא בהם מטמונים
(הרב לוינשטין בשם הרב קרלנשטיין)

אח"כ ימשיכו החיים תזרום לנו הדרך
אבל ישאר בה חותם מתוק ובעל ערך
של אהבה רבה מאבא מלכו של עולם
והתרפקות של בן נסיך יהודי ומושלם

בשניה הראשונה פתחתי את הפה כמו דג או יותר נכון כמו ברוז שמחכה לאוכל
ולא הגבתי

כולם אומרים "שבת המלכה" "שבת היא מלזעוק" משמע ששבת נקבה
מצד שני כתוב "רצה והחליצנו ביום השבת הגדול והקדוש הזה…" משמע ששבת הוא זכר

איזו בחירה יש לנו בחיים?
איזו בחירה יש לנו כשאנו מקימים מצוות
ועל מה אנו נידונים במידה ובחרנו ברע?

הרי מה הכי משמח אבא?
כשבן או בת באים בקול ואומרים לו "אבא, אני מאושר. תודה רבה".
כי האושר שלך הוא האישור שלי לכך שאני אבא טוב

פתחי לי אומר לנו הדוד
כי אינו דומה מי שצריך ללכת לעבוד ולהביא את הכסף,
למי שיש לו ארנק סגור ושם נמצא כל הכסף,
הוא רק צריך לפתוח את הארנק.
ואנחנו רק צריכים ללחוץ על הידית

סיפור של השגחה פרטית לשבעה יהודים שהתעקשו להתפלל ערבית במנין

יום השבת מצד עצמו מעורר להודיה ולזמירות לשמו הגדול של בורא כל העולמים, וכפי שאנו אומרים בתפילת השבת: "ויום השביעי משבח ואומר", כלומר יום השביעי מצד עצמו מעורר

בימים הללו של ערב פסח ומגפת הקורונה, דווקא כשאין הכל, הבריאות – בספק, והפרנסה קצת דחוקה – התפילה, הבקשה והתחברות להשם, חשובות ונשגבות ביותר.

מלי, תלמידת בית ספר בת 13 תפסה יוזמה והכינה לנו פנקס מעוצב ומלא השראה לכתיבת התודה היומית.
תהנו 🙂

כי לכל אחד מאיתנו יש משענת שנותנת לנו ביטחון
לאחד זה הכסף שצבור בבנק
לשני זו המשרה הרמה שהוא מחזיק
והשלישי זה הילדים שמרווים אותו בנחת
וכשהמשענת מטלטלת
כשיש משהו שמשתבש
אז הלב נרעד

שיר מקסים שפורסם בעיתון משפחה וקיבלנו רשות מהמחבר לפרסם כאן.

מחקרים מצביעים על כך שתחושת הכרת הטוב מונעת דיכאון ואף משפרת את הבריאות הפיזית. עצרו לרגע משגרת היום-יום, התבוננו סביבכם ואמרו תודה