
קדושת הקרעפלאך בחג השבועות
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת
איך אהבה מצליחה לפסוק הלכה
מול רב, פוסק או נביא?
איך אהבה מנצחת את הכל?
יש מצוות שלא תמיד באות לנו בקל
הכלים השונים
והרגלי האכילה שמשתנים
העבודה הבלתי מתפשרת
והגב הדואב לצד היד המגוידת
ההוצאות הרבות והנצרכות
וחישוק השפתיים שלא להוציא צרחות
הסידור הממורט
שבקצה המדף
התפילה היומיות הקצרה
החשובה והשלמה
לא כל מי שקופץ בראש הוא טיפש
יש גם חכמים
שיודעים לאמר
כן אנחנו ראשונים
כן אנחנו יכולים.
חטא העגל – מצב כל כך נמוך
איך אפשר להתקדם משם הלאה?
איך אפשר לישא ראש ולקום אל העתיד?
כל שבוע יש סיפור פרשת שבוע?
כל יום יש קורבן תמיד?
כל הזמן להיות בשמחה?
איך ממשיכים את התמיד הזה – לתמיד.
אם בסופו של דבר המנורה נעשתה מאליה,
לשם מה טרח הקב"ה להראות ולהמחיש למשה את אופן הביצוע של המנורה?
בשביל מה כל הבלגן הזה
מה רצה הקב"ה ממשה
מלמעלה ללמטה ומכל הצדדים
היהדות מלווה אותנו בכל הדרכים
מהאיש הפחות לרם המעלה
תורה היא ולימוד היא צריכה
יתרו שמע. מה הוא שמע?
האם גם אנחנו שומעים?
ומתי בכלל אפשר לשמוע טוב יותר?
מפתיע! אבל לא בדממה מוחלטת
כי לכל אחד מאיתנו יש משענת שנותנת לנו ביטחון
לאחד זה הכסף שצבור בבנק
לשני זו המשרה הרמה שהוא מחזיק
והשלישי זה הילדים שמרווים אותו בנחת
וכשהמשענת מטלטלת
כשיש משהו שמשתבש
אז הלב נרעד
כמה פעמים הרגשתם שאתם מדברים לקיר? שהילד שלכם לא שומע? שחבל על המילים?. הפוסט הזה יעורר אתכם לחשוב אחרת.
הכח הזה של השבוע
הוא כח של לצאת ממצרים וגאולה קרובה
הוא כח של צעקה ותפילה בתאורה רכה
ברחמים גדולים
ובאהבה גדולה
הלואי שנזכה
שכשעם ישראל יהיה בגלות,
כשעם ישראל יהיה בחשכה,
כשעם ישראל יהיה רחוק כל כך מרחק אלפיים שנה,
עדיין תמיד תמיד ימשיכו רבבות אבות ואמהות
לברך את בניהם בברכה של
ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה
forever will i thank you
gateways to gratitude: giving thanks to 'hashem'
From 'IYAR' 5775
UNTIL 'KISLEV' 5780 (including)
הכי קל זה לדמיין עתיד אטופי ורדרד
גולש על עננים של תכלת אינסופי ולבן
אבל בל נשכח
שזה גם מה שדמיינו אתמול על היום…
בימים הללו של ערב פסח ומגפת הקורונה, דווקא כשאין הכל, הבריאות – בספק, והפרנסה קצת דחוקה – התפילה, הבקשה והתחברות להשם, חשובות ונשגבות ביותר.
כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו
פוסט הודיה מרגש על אירוסי הבן בדיוק ביום האחרון למבצע התודה של האתר