וזאת הברכה
מנהל
05/10/2023
אין תגובות
הם כבר יצאו החוצה לדרור
ולא מצאו איזה מלפפון או גזר לאכול
לא מצאו קורת גג או חורשה או יער להתמקם בה… להחביא את עצמם
כי מה מתברר?
הם היו מאוד מתוכננים!
אבל רק עד רגע הבריחה…
יש לנו מה לעשות או אין לנו מה לעשות?
יש לנו דרך לזכות במשפט?
יש לנו דרך לכפרה לתשובה וסליחה?
יש.
יש ויש.
לפעמים אנחנו מרגישים שהכל באשמתנו
הלו אנחנו התרחקנו מעם השם
אנחנו לא קיימנו מצוות
אנחנו אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי
ואם כך
מגיע הייאוש ומחלחל לנו פנימה
איך נוכל לעשות תשובה
איך נוכל להתקרב אליו
זה כל כך רחוק
כל כך תלוש
כל כך לא מעשי
יש לנו טוב והרבה טוב
אבל כמישהו נוקש לנו מאחור ואומר לנו תשמחי
אנחנו ננעלות מתרגזות ומתמרמרות
כי נשוא השמחה שלנו מלאי חסרונות
וזה כלל לא פשוט וקל
לראות בהכל רק את הטוב והנאצל
פה נלמד למה החכמים יותר גדולים מהתורה
והכח שלנו כאחים, להתחבר לנשמה זכה וטהורה.
אנשים אומרים תמיד
שהם חוששים מרגע פטירתם מן העולם
ואני אומר על עצמי
שאני חושש מרגע שלאחר הפטירה
בו אצטרך לעמוד לפני בורא עולם
ליתן דין וחשבון על מעשי!
הכי קל זה לדמיין עתיד אטופי ורדרד
גולש על עננים של תכלת אינסופי ולבן
אבל בל נשכח
שזה גם מה שדמיינו אתמול על היום…
אנחנו מחפשות אידליה מושלמת
של חיים מושלמים
שאין בהם צרות ואין בעיות
שאין דילמות ואין שאלות
עולם אטופי
בתשעה באב, החל מחצות ניתן לקום מהרצפה ולשבת
ונשאלת השאלה איך?
איך באמצע היום הכי כואב הכי קשה כשהשרפה עדין בשיאה מתירים לקום מהרצפה?
יש לנו שואבי כוחות אדירים
ילדים מאתגרים, קשיים כספיים, בני זוג לא קלים
כל אחת ואחת עם הקשיים שהיא חווה
וכמה לא קל לנענע להם בראש
לגלים הללו שמטריפים לנו את הראש
יש לי אבא עשיר וחכם
יש לי אבא רופא נאמן
יש לי אבא שדכן
יש לי אבא עסקן
יש לי אבא שיש לו הכל
וכל מה שצריך ונחשב
קטן עליו…
"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ
וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'
וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר
וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת
ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת
כשהיית במצוקה, כשציפית לישועה ולרחמי שמים, בכית וצעקת. אז מה קרה לך כעת, שבקושי שומעים את הקול שלך?! * היאור ממשיך לזרום והכלבים לנבוח, ואנחנו לזכור ולא לשכוח: היטיבו אתנו, צריך להכיר בכך! * שירת ההודיה
אם נזכור כל יום למנות לפחות חלקיק מכל השפע הטוב
לאמר אבא תודה! ושוב תודה על ימים ללא מכאוב
אם רק נפתח את עינינו נראה, שהקראו-נא מביא את עם ישראל כולו לעשיית חסד בקנה מידה שלא
הכרנו, אם רק נסגור קצת את הפרשנות הנוראה של התשקורת ונפתח עיניים יהודיות, הרי נראה עולם
נפלא מאין כמותו.
קטע מרגש ושווה קריאה ממאמר הגאולה של הרמחל שמסביר את מציאות הקושי דוקא לפני הגאולה
אנחנו רק צריכים להרחיב את הפה ולאמר תודות
ואז ואמלאהו – הקב"ה יוסיף לנו עוד ועוד מקרים והשגחות פרטיות וימלא אותנו בטוב
סיפור על לימוד זכות על אבא מאת הרב אהרון מרגלית שליט"א
ווארט מחזק בנושא הודיה להשם יתברך ומה שבנ"א מקבל מהקב"ה תמורתו
ולכן השמיטה היא כל כך בסיסית ביהדות
היכולת לשמוט
להבין שדברים גדולים מסתובבים מעלי
ואפילו פרוטה שנפלה לי מהכיס היא מכח גזירתו יתברך
זה לא העוזרת
וזה לא המבשלת
זה לא הבוס
וזה לא הכוס
זה הוא