
להפוך את הקערה בשינוי העתירה
תפילה על האחר
לא בשביל שנוכל לסמן וי על הרשימה
לא בשביל האגו שלנו שיהיה לנו נעים וטוב לידו
לא בשביל עצמינו
אלא בשבילו

תפילה על האחר
לא בשביל שנוכל לסמן וי על הרשימה
לא בשביל האגו שלנו שיהיה לנו נעים וטוב לידו
לא בשביל עצמינו
אלא בשבילו

תלמדי משרה
תלמדי מאסתר שקיבלה כוחות משרה
תהי את מקור כח לאחרים ותעבירי את זה הלאה

כמעט בכל רגע אנו עושים פעולה מסוימת כדי שהרגע הבא יהיה נוח יותר מקודמו, במודע או שלא במודע.

את בדיוק היצירה המופלאה של הבריאה
מושלמת עד הפריט האחרון
עד צורת עיני הזבוב ועל דקיקות כנף החגב

כל שנה, כל חודש, כל שבוע, כל פרשה כל פסוק
שאני כותבת זה ממנו
כל הקשבה, כל הנהון, כל אהבה של ווארט של מדרש
זה מסר ממנו זה מכח גבורתו ואהבתו
הפרשה ממנו
הפירוש ממנו
המילים ממנו
השירה ממנו
הרצון לקירבה ממנו
והאהבה הקרובה – גם כן ממנו 🙂

למה צריך שהברכות ישיגו אותי
למה צריך שהם ירדפו אחריי
אני הרי מוכן לאמץ אותן אל חייקי בשמחה ובטוב לבב
אני מוכן לקבל אותן ככה הישר אל בין זרועותיי
מה יש להן לרדוף אחריי?
מישהו בורח מברכות?
מישהו מיכם מרגיש נרדף מהן?

אז יש לי שאלה קשה וקצת לא נעימה
אתם מפחדים מאלול?
יש לכם רעידה פנימית חסרת מנוחה?
אתם מרגישים תזיזיתיים בימים הללו
משהו כמו דגים רועדים?
שזה בעצם מה שצריך היה לקרות…

שכנה דופקת בדלת מבקשת קופסא שלמלפפון חמוץ – בכייף קחי
5 דקות אחכ הילדים שלה דופקים בדלת ומבקשים 2 ביצים בכייף
דקה ורבע אחכ הילד הקטן שלהם דופק ומבקש טיטול – זה כבר לא כל כך בכייף
דיי נו כמה אפשר

וארשתיך לי בצדק ובמשפט – כעת אנחנו בבחינת מאורשים
אי"ה שבוע הבא החתונה הגדולה – חג מתן תורה
ויחד עם בנין בית המקדש
נזכה ל "וארשתיך לי לעולם"

אנחנו כל כך הרבה פעמים מבקשים איזה אברא כדברא למשאלות שלנו
כל כך הרבה פעמים אנחנו מחפשות את מקל הקסמים שיפתח לנו ארמונות של שפע ושל טוב
ובינתיים ארכה הישועה
ואנחנו עייפים ויגעים בדרך
ולא שמים לב כעבור תקופה
שבעצם
בעצם יש כאן איזה קסם

כי הקב"ה תמיד זוכר אותנו ואוהב אותנו מעצם היותינו בניו
והשכינה תמיד שורה ביננו ובתוכינו מעצם היותנו עמו
לפעמים בקלות בכייף בהנאה עם בית מקדש מפואר
ולפעמים בקושי בכאב ובסבל עם חורבן וגלות
אבל תמיד תמיד הוא כאן לצידנו
באהבה.

אז תפתחו את הלב ותהיו כמו הישראלי היפה
תפתחו את הלב ותהיו חכמי לב בדיוק כמו בצלאל
תפתחו את הלב ותורידו לכם שפע של סעייתא דשמיא מלמעלה

תחשבו לרגע מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו. מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים? מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת?

כָּךְ טוֹב, לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת
לְנַתֵּב מַקְהֵלַת רְגָשׁוֹת

היכן שיש צרעת שם טמונה הרפואה
היכן שטמון הכאב שם טמונה הישועה
היכן שטמון הקושי שם בשורת הגאולה
והיכן שיש בור משם עולה גם האור

מה ניתן אם הידיים ריקות והלב ריקן אף הוא?
אין מה לתת, אם אין קודם קבלה מן האחר.

עברו שישים שנה
והנה אני כאן נושם ובועט וקופץ מבר מצוה אחת למשנה
משמחה אחת לשמחה שניה ושלישית
ואין לי זמן לנשום מרוב שמחות ועומס ב"ה
אז אני מבין את הפירוש קצת אחרת

כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו

מהי הברכה בויתן ויחזור ויתן?
זה נשמע כמו יתן יקח יתן יקח וכו'
למה צריך לחזור ולתת
אלא יש כאן ברכה ענקית
ויתן, ויחזור ויתן
שבכל עת ובכל שעה יהיה לך עסק עימו
תצטרך תמיד להיות מחובר אליו
לבקש על פרנסתך ממנו
ולהיות דבוקים בו

ותכחש שרה לאמור
מה פירוש ותכחש?
חיה בהכחשה.
גורמת למציאות להיות כחושה, שונה, אחרת.
ובמילים מדוברות שרה היא אופטימית חסרת תקנה
היא מכחשת למידת הדין שנמצאת בבית
היא מכחשת לדיבורי האנשים שלא מוכנים להאמין להבטחת השם
היא מכחשת לקושי וצוחקת עליו
ומכניסה הביתה משב רוח של אמונה

, מי שחושב שהגשם אינו מגיע ממנו יתברך
אלא תלוי ברוחות שמגיעות מקפריסין ובמפות הסינופטיות וכל שאר גורמי תחזית מזג האויר
הוא כפרי נבער, כסיל וטיפש
הוא יודע ב90% איך נוסעת רכבת ללא סוסים
אבל לא מבין בכלל מי הוא הקטר
לא מכיר אותו
לא יודע