למה צריך שהברכות ישיגו אותי
למה צריך שהם ירדפו אחריי
אני הרי מוכן לאמץ אותן אל חייקי בשמחה ובטוב לבב
אני מוכן לקבל אותן ככה הישר אל בין זרועותיי
מה יש להן לרדוף אחריי?
מישהו בורח מברכות?
מישהו מיכם מרגיש נרדף מהן?
אז יש לי שאלה קשה וקצת לא נעימה
אתם מפחדים מאלול?
יש לכם רעידה פנימית חסרת מנוחה?
אתם מרגישים תזיזיתיים בימים הללו
משהו כמו דגים רועדים?
שזה בעצם מה שצריך היה לקרות…
שכנה דופקת בדלת מבקשת קופסא שלמלפפון חמוץ – בכייף קחי
5 דקות אחכ הילדים שלה דופקים בדלת ומבקשים 2 ביצים בכייף
דקה ורבע אחכ הילד הקטן שלהם דופק ומבקש טיטול – זה כבר לא כל כך בכייף
דיי נו כמה אפשר
וארשתיך לי בצדק ובמשפט – כעת אנחנו בבחינת מאורשים
אי"ה שבוע הבא החתונה הגדולה – חג מתן תורה
ויחד עם בנין בית המקדש
נזכה ל "וארשתיך לי לעולם"
כי אלו הם החיים שלנו
אלו הן הבחירות שלנו
לאחוז בחיים
לראות בטוב
כמו ילד קטן שמחזיק בכפו של אבא גדול
ורואה את אבא בזמן משא ומתן על שטחים ועל סחורות
ושואל אותו – אם ישאר לו כסף לקנות לו סוכריה
אהאה טיפשון קטון של אבא
אנחנו כל כך הרבה פעמים מבקשים איזה אברא כדברא למשאלות שלנו
כל כך הרבה פעמים אנחנו מחפשות את מקל הקסמים שיפתח לנו ארמונות של שפע ושל טוב
ובינתיים ארכה הישועה
ואנחנו עייפים ויגעים בדרך
ולא שמים לב כעבור תקופה
שבעצם
בעצם יש כאן איזה קסם
כי הקב"ה תמיד זוכר אותנו ואוהב אותנו מעצם היותינו בניו
והשכינה תמיד שורה ביננו ובתוכינו מעצם היותנו עמו
לפעמים בקלות בכייף בהנאה עם בית מקדש מפואר
ולפעמים בקושי בכאב ובסבל עם חורבן וגלות
אבל תמיד תמיד הוא כאן לצידנו
באהבה.
אז תפתחו את הלב ותהיו כמו הישראלי היפה
תפתחו את הלב ותהיו חכמי לב בדיוק כמו בצלאל
תפתחו את הלב ותורידו לכם שפע של סעייתא דשמיא מלמעלה
חיבור של 2 חצאים הוא עם אש בעיניים
עם רצון חזק
ועם גיבנות וקריצים לתוספת 🙂
מסכן בורא עולם שהוא צריך לחיות בתוך כל הגזים האלו שיש לי בבטן
תחשבו לרגע מה היה קורה לו התנא רבי עקיבא היה עובר ליד האבן ולא לומד מכך על חייו. מה עשו אנשים אחרים שעברו ליד האבן הזאת שהתחוררה מהמים? מה היינו עושים אנחנו לו היינו עוברים ליד אבן כזאת?
כָּךְ טוֹב, לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת
לְנַתֵּב מַקְהֵלַת רְגָשׁוֹת
איך חוגגת אישה את עצם היותה? ובמה זכינו (הנשים) בכל חודש יותר מהאנשים
היכן שיש צרעת שם טמונה הרפואה
היכן שטמון הכאב שם טמונה הישועה
היכן שטמון הקושי שם בשורת הגאולה
והיכן שיש בור משם עולה גם האור
מה ניתן אם הידיים ריקות והלב ריקן אף הוא?
אין מה לתת, אם אין קודם קבלה מן האחר.
עברו שישים שנה
והנה אני כאן נושם ובועט וקופץ מבר מצוה אחת למשנה
משמחה אחת לשמחה שניה ושלישית
ואין לי זמן לנשום מרוב שמחות ועומס ב"ה
אז אני מבין את הפירוש קצת אחרת
שיר מחבר ומלא עומק מאת המורה, המנחה, המשוררת והסופרת רונית זינגר 🙂 תהנו.
כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו
אח"כ ימשיכו החיים תזרום לנו הדרך
אבל ישאר בה חותם מתוק ובעל ערך
של אהבה רבה מאבא מלכו של עולם
והתרפקות של בן נסיך יהודי ומושלם
כיצד מלמד אותנו צום תשעה באב הכרת הטוב לאבא שבשמים – נלקט מספר החיזוק היומי לשנת תשעה שליקט רונן קרתא הי"ו
2 פרושים שמובילים למסקנה המדהימה כי הכנסת אורחים היא סגולה לרפאה ואפילו מי שמתעסק בהכנסת אורחים יש לו כח לברך ולהתפלל על החולה שירפא
הכי קל לנו לדבר גבוהה גבוהה
עד ש כמו החתול המאולף של רבי יונתן איבישיץ
שרואה את הגבינה שלו מרחוק ומתנפל עליה
אני נופלת
ופתאום כל הביטחון שלי בביטחון בהשם נמוג 🙁
ואני נסערת מדירה לא מוכנה בזמן
ומגניבה של שקית שהנחתי מאחורי הבנין
פוסט מקוצר שכל כולה הודיה להקב"ה
ממכם הגולשים אל אבא שבשמים
אם נזכור כל יום למנות לפחות חלקיק מכל השפע הטוב
לאמר אבא תודה! ושוב תודה על ימים ללא מכאוב
הנשימות – ממי?
הרגליים ההולכות – ממי?
הילדים – ממי?
קורת הגג – ממי?
אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?
