
לחגוג את יום האישה
איך חוגגת אישה את עצם היותה? ובמה זכינו (הנשים) בכל חודש יותר מהאנשים

איך חוגגת אישה את עצם היותה? ובמה זכינו (הנשים) בכל חודש יותר מהאנשים

היכן שיש צרעת שם טמונה הרפואה
היכן שטמון הכאב שם טמונה הישועה
היכן שטמון הקושי שם בשורת הגאולה
והיכן שיש בור משם עולה גם האור

מה ניתן אם הידיים ריקות והלב ריקן אף הוא?
אין מה לתת, אם אין קודם קבלה מן האחר.

עברו שישים שנה
והנה אני כאן נושם ובועט וקופץ מבר מצוה אחת למשנה
משמחה אחת לשמחה שניה ושלישית
ואין לי זמן לנשום מרוב שמחות ועומס ב"ה
אז אני מבין את הפירוש קצת אחרת

שיר מחבר ומלא עומק מאת המורה, המנחה, המשוררת והסופרת רונית זינגר 🙂 תהנו.

כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו

מהי הברכה בויתן ויחזור ויתן?
זה נשמע כמו יתן יקח יתן יקח וכו'
למה צריך לחזור ולתת
אלא יש כאן ברכה ענקית
ויתן, ויחזור ויתן
שבכל עת ובכל שעה יהיה לך עסק עימו
תצטרך תמיד להיות מחובר אליו
לבקש על פרנסתך ממנו
ולהיות דבוקים בו

ותכחש שרה לאמור
מה פירוש ותכחש?
חיה בהכחשה.
גורמת למציאות להיות כחושה, שונה, אחרת.
ובמילים מדוברות שרה היא אופטימית חסרת תקנה
היא מכחשת למידת הדין שנמצאת בבית
היא מכחשת לדיבורי האנשים שלא מוכנים להאמין להבטחת השם
היא מכחשת לקושי וצוחקת עליו
ומכניסה הביתה משב רוח של אמונה

, מי שחושב שהגשם אינו מגיע ממנו יתברך
אלא תלוי ברוחות שמגיעות מקפריסין ובמפות הסינופטיות וכל שאר גורמי תחזית מזג האויר
הוא כפרי נבער, כסיל וטיפש
הוא יודע ב90% איך נוסעת רכבת ללא סוסים
אבל לא מבין בכלל מי הוא הקטר
לא מכיר אותו
לא יודע

הקשר בין פרשת נח לראש חודש חשון והכוחות שהם מורידים אלינו לחיים בתקופה הנוכחית

התודות שלכם לשנה זו
הצטרפו גם אתם וכיתבו לנו את השירה הזאת

ראש השנה הוא נקודת ההתחלה שיושבת על נקודת הקצה של הסוף
ומאפשר לנו להאמין בתהליך שאוסף איתו את שייר העבר, ויוצר לנו מציאות קסומה של הווה (משפט קצת מורכב אההה 🙂 )

מה זה קראתי? קרעתי שערי שמים, התחננתי, יחלתי, ביקשתי קיבלתי קבלות עשיתי הכל כדי שתענה לי
ומה עונה לי הקב"ה
ענני, במרחב קה
הקב"ה ענה לי – שמעי בת שלי
גם במרחב אני נמצא

זה לא שלא קיימנו אותם
זה לא שלא עשינו אותם
"רק" לא עשינו בשמחה

רגע,
מה רע בשב ואל תעשה
הרי אומרים שהכל מלמעלה
אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא"כ מכריזין עליו מלמעלה
אז אני לא אצא לעבודה ולא אברר על השידוך שהוצע לי
מה רע בזה?
הכל טוב
אני זורמת….

הפרסומות טוענות ש"תרגיש חופשי וכמה טבעי שלא תשלוט בעצמך" העיתונות והפסיכולוגיה של הדור האחרון מכילים את החלשים ומאדירים את הקושי לבחור בטוב.
כי באמת הכי קל להתמסכן ולאמר "זה בעלי, "זה הילדים שלי" "זאת חמותי" "ההורים שלי" "סבא שלי" וכו'
הכי קל להתדבק בחידק ה"לא היתה לי ברירה" "ככה גדלתי" ו"זה אני ודיי"

מכירות את התופעה שאת רוחצת כלים ופתאום מגלה שאין מסננת בכיור
אז מה, תמשיכי לרחוץ כלים בלי מסננת?
לא. כולנו רצות לתור אחר המסננת ושמות אותה מהר מהר שלפחות הלכלוכים שעדין נותרו בכיור לא יברחו החוצה
אז גם עכשיו לקראת סוף השנה
נשים את המסננת שלנו שתשמור עלינו לפחות בסוף בעקב
הקב"ה שמח בזה (והיה לשון שמחה הוא)
ומחכה לנו כאן בתחנה האחרונה

רק מי שברור לו מי הבוס מסוגל לקבל את זה ברוח טובה ולהגיע למחרת לעבודה כאילו כלום

הודיה מניעה בנפשנו נימים עדינים ומצטברים של הכרת טובה, חיים שהמתווה שלהם אינו רק "מגיע לי", ועוזרת לנו להיות גמישים יותר בארועי החיים העוברים עלינו.

הרי מה הכי משמח אבא?
כשבן או בת באים בקול ואומרים לו "אבא, אני מאושר. תודה רבה".
כי האושר שלך הוא האישור שלי לכך שאני אבא טוב

איך חוגגת אישה את עצם היותה? ובמה זכינו (הנשים) בכל חודש יותר מהאנשים

"החתונה תהיה בזמן ואתה משלם את שני הצדדים" קבע הרב בנחרצות

סיפור מתוק להקריא לילדים המתוקים מהעיתון הידוע מרוה לצמא.

הודיה מניעה בנפשנו נימים עדינים ומצטברים של הכרת טובה, חיים שהמתווה שלהם אינו רק "מגיע לי", ועוזרת לנו להיות גמישים יותר בארועי החיים העוברים עלינו.

כי כל יהודי הוא מטמון
ולכל אחת ואחת מאיתנו מסתתר מטמון במעמקי הלבבות
חן נסתר שקיים
חן שהשם נתן

הנשימות – ממי?
הרגליים ההולכות – ממי?
הילדים – ממי?
קורת הגג – ממי?
אז עוד כמה פקלאות לכאן או לכאן משנים למישהו?

חדר לידה 2026 לא שונה הרבה במהותו מזה של לפני אלפיים שנה
המיילדות מלבד תפקידן לעזור פיזית ליולדת וליילד את התינוק
הן גם על תקן המעודדות
ממש כמו המילדות במצרים