בא
לחגוג את יום האישה
איך חוגגת אישה את עצם היותה? ובמה זכינו (הנשים) בכל חודש יותר מהאנשים
מנהל
05/01/2022
אין תגובות
איך חוגגת אישה את עצם היותה? ובמה זכינו (הנשים) בכל חודש יותר מהאנשים
היכן שיש צרעת שם טמונה הרפואה
היכן שטמון הכאב שם טמונה הישועה
היכן שטמון הקושי שם בשורת הגאולה
והיכן שיש בור משם עולה גם האור
מה ניתן אם הידיים ריקות והלב ריקן אף הוא?
אין מה לתת, אם אין קודם קבלה מן האחר.
עברו שישים שנה
והנה אני כאן נושם ובועט וקופץ מבר מצוה אחת למשנה
משמחה אחת לשמחה שניה ושלישית
ואין לי זמן לנשום מרוב שמחות ועומס ב"ה
אז אני מבין את הפירוש קצת אחרת
שיר מחבר ומלא עומק מאת המורה, המנחה, המשוררת והסופרת רונית זינגר 🙂 תהנו.
כי לפעמים אחרי שנים הקב"ה פותח לנו צהר
חלון שנבקע בשמים להראות לנו מה היה מה הוא תכנן
ואיך בדיוק הלך המהלך
אבל כשזה לא קורה
כשאנחנו לא יודעים
אז נישאר בסוד
ונמשיך להאמין
נישאר בחוסר הידעה
ונבטח בו שבטוח זה משהו טוב שמוכן עבורינו
מהי הברכה בויתן ויחזור ויתן?
זה נשמע כמו יתן יקח יתן יקח וכו'
למה צריך לחזור ולתת
אלא יש כאן ברכה ענקית
ויתן, ויחזור ויתן
שבכל עת ובכל שעה יהיה לך עסק עימו
תצטרך תמיד להיות מחובר אליו
לבקש על פרנסתך ממנו
ולהיות דבוקים בו
ותכחש שרה לאמור
מה פירוש ותכחש?
חיה בהכחשה.
גורמת למציאות להיות כחושה, שונה, אחרת.
ובמילים מדוברות שרה היא אופטימית חסרת תקנה
היא מכחשת למידת הדין שנמצאת בבית
היא מכחשת לדיבורי האנשים שלא מוכנים להאמין להבטחת השם
היא מכחשת לקושי וצוחקת עליו
ומכניסה הביתה משב רוח של אמונה
, מי שחושב שהגשם אינו מגיע ממנו יתברך
אלא תלוי ברוחות שמגיעות מקפריסין ובמפות הסינופטיות וכל שאר גורמי תחזית מזג האויר
הוא כפרי נבער, כסיל וטיפש
הוא יודע ב90% איך נוסעת רכבת ללא סוסים
אבל לא מבין בכלל מי הוא הקטר
לא מכיר אותו
לא יודע
הקשר בין פרשת נח לראש חודש חשון והכוחות שהם מורידים אלינו לחיים בתקופה הנוכחית
התודות שלכם לשנה זו
הצטרפו גם אתם וכיתבו לנו את השירה הזאת
ראש השנה הוא נקודת ההתחלה שיושבת על נקודת הקצה של הסוף
ומאפשר לנו להאמין בתהליך שאוסף איתו את שייר העבר, ויוצר לנו מציאות קסומה של הווה (משפט קצת מורכב אההה 🙂 )
מה זה קראתי? קרעתי שערי שמים, התחננתי, יחלתי, ביקשתי קיבלתי קבלות עשיתי הכל כדי שתענה לי
ומה עונה לי הקב"ה
ענני, במרחב קה
הקב"ה ענה לי – שמעי בת שלי
גם במרחב אני נמצא
זה לא שלא קיימנו אותם
זה לא שלא עשינו אותם
"רק" לא עשינו בשמחה
רגע,
מה רע בשב ואל תעשה
הרי אומרים שהכל מלמעלה
אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא"כ מכריזין עליו מלמעלה
אז אני לא אצא לעבודה ולא אברר על השידוך שהוצע לי
מה רע בזה?
הכל טוב
אני זורמת….
הפרסומות טוענות ש"תרגיש חופשי וכמה טבעי שלא תשלוט בעצמך" העיתונות והפסיכולוגיה של הדור האחרון מכילים את החלשים ומאדירים את הקושי לבחור בטוב.
כי באמת הכי קל להתמסכן ולאמר "זה בעלי, "זה הילדים שלי" "זאת חמותי" "ההורים שלי" "סבא שלי" וכו'
הכי קל להתדבק בחידק ה"לא היתה לי ברירה" "ככה גדלתי" ו"זה אני ודיי"
מכירות את התופעה שאת רוחצת כלים ופתאום מגלה שאין מסננת בכיור
אז מה, תמשיכי לרחוץ כלים בלי מסננת?
לא. כולנו רצות לתור אחר המסננת ושמות אותה מהר מהר שלפחות הלכלוכים שעדין נותרו בכיור לא יברחו החוצה
אז גם עכשיו לקראת סוף השנה
נשים את המסננת שלנו שתשמור עלינו לפחות בסוף בעקב
הקב"ה שמח בזה (והיה לשון שמחה הוא)
ומחכה לנו כאן בתחנה האחרונה
רק מי שברור לו מי הבוס מסוגל לקבל את זה ברוח טובה ולהגיע למחרת לעבודה כאילו כלום
הודיה מניעה בנפשנו נימים עדינים ומצטברים של הכרת טובה, חיים שהמתווה שלהם אינו רק "מגיע לי", ועוזרת לנו להיות גמישים יותר בארועי החיים העוברים עלינו.
ראש השנה הוא נקודת ההתחלה שיושבת על נקודת הקצה של הסוף
ומאפשר לנו להאמין בתהליך שאוסף איתו את שייר העבר, ויוצר לנו מציאות קסומה של הווה (משפט קצת מורכב אההה 🙂 )
כל שנה, כל חודש, כל שבוע, כל פרשה כל פסוק
שאני כותבת זה ממנו
כל הקשבה, כל הנהון, כל אהבה של ווארט של מדרש
זה מסר ממנו זה מכח גבורתו ואהבתו
הפרשה ממנו
הפירוש ממנו
המילים ממנו
השירה ממנו
הרצון לקירבה ממנו
והאהבה הקרובה – גם כן ממנו 🙂
הספד מטלטל של המשגיח הרה"ג טוביה פולק אביה של אתי פולק ע"ה שנפטרה בפתאומיות עשרה חודשים לאחר פטירת אימה.
"אבא אוהב, תודה!" – הספד שכולו
דברי מוסר חשובים.
מצורפות תמלול, הקלטה והסרטה של ההספד.
ותהיה ההתחזקות בעקבות הדברים לעילוי נשמתה.
רגע,
מה רע בשב ואל תעשה
הרי אומרים שהכל מלמעלה
אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא"כ מכריזין עליו מלמעלה
אז אני לא אצא לעבודה ולא אברר על השידוך שהוצע לי
מה רע בזה?
הכל טוב
אני זורמת….
את בדיוק היצירה המופלאה של הבריאה
מושלמת עד הפריט האחרון
עד צורת עיני הזבוב ועל דקיקות כנף החגב
אח"כ ימשיכו החיים תזרום לנו הדרך
אבל ישאר בה חותם מתוק ובעל ערך
של אהבה רבה מאבא מלכו של עולם
והתרפקות של בן נסיך יהודי ומושלם
בורא עולם שדאג לי לחלב שלי מאז שהגעתי לעולם
ודאג לי לאוכל ופרנסה בכל ימי חיי
ודאג שלא יזיק לי האוכל ויספיק לי עד היום
הוא זה שידאג לי שלא יחסר לי מאומה גם בהמשך חיי
מאמר יפה שנכתב על ידי הסופרת א הורביץ ופורסם בעיתון המבשר לבית ט"ו תמוז תשע"ט