
קדושת הקרעפלאך בחג השבועות
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת
איך אהבה מצליחה לפסוק הלכה
מול רב, פוסק או נביא?
איך אהבה מנצחת את הכל?
יש מצוות שלא תמיד באות לנו בקל
הכלים השונים
והרגלי האכילה שמשתנים
העבודה הבלתי מתפשרת
והגב הדואב לצד היד המגוידת
ההוצאות הרבות והנצרכות
וחישוק השפתיים שלא להוציא צרחות
הסידור הממורט
שבקצה המדף
התפילה היומיות הקצרה
החשובה והשלמה
לא כל מי שקופץ בראש הוא טיפש
יש גם חכמים
שיודעים לאמר
כן אנחנו ראשונים
כן אנחנו יכולים.
חטא העגל – מצב כל כך נמוך
איך אפשר להתקדם משם הלאה?
איך אפשר לישא ראש ולקום אל העתיד?
כל שבוע יש סיפור פרשת שבוע?
כל יום יש קורבן תמיד?
כל הזמן להיות בשמחה?
איך ממשיכים את התמיד הזה – לתמיד.
אם בסופו של דבר המנורה נעשתה מאליה,
לשם מה טרח הקב"ה להראות ולהמחיש למשה את אופן הביצוע של המנורה?
בשביל מה כל הבלגן הזה
מה רצה הקב"ה ממשה
מלמעלה ללמטה ומכל הצדדים
היהדות מלווה אותנו בכל הדרכים
מהאיש הפחות לרם המעלה
תורה היא ולימוד היא צריכה
יתרו שמע. מה הוא שמע?
האם גם אנחנו שומעים?
ומתי בכלל אפשר לשמוע טוב יותר?
מפתיע! אבל לא בדממה מוחלטת
כי לכל אחד מאיתנו יש משענת שנותנת לנו ביטחון
לאחד זה הכסף שצבור בבנק
לשני זו המשרה הרמה שהוא מחזיק
והשלישי זה הילדים שמרווים אותו בנחת
וכשהמשענת מטלטלת
כשיש משהו שמשתבש
אז הלב נרעד
כמה פעמים הרגשתם שאתם מדברים לקיר? שהילד שלכם לא שומע? שחבל על המילים?. הפוסט הזה יעורר אתכם לחשוב אחרת.
הכח הזה של השבוע
הוא כח של לצאת ממצרים וגאולה קרובה
הוא כח של צעקה ותפילה בתאורה רכה
ברחמים גדולים
ובאהבה גדולה
הלואי שנזכה
שכשעם ישראל יהיה בגלות,
כשעם ישראל יהיה בחשכה,
כשעם ישראל יהיה רחוק כל כך מרחק אלפיים שנה,
עדיין תמיד תמיד ימשיכו רבבות אבות ואמהות
לברך את בניהם בברכה של
ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה
לפעמים אנחנו מרגישים שהכל באשמתנו
הלו אנחנו התרחקנו מעם השם
אנחנו לא קיימנו מצוות
אנחנו אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי
ואם כך
מגיע הייאוש ומחלחל לנו פנימה
איך נוכל לעשות תשובה
איך נוכל להתקרב אליו
זה כל כך רחוק
כל כך תלוש
כל כך לא מעשי
בסוף תגיע הגאולה, בסוף נשיר את השירה העשירית, בסוף נצא כולנו במחולות. בסוף נאמין. אבל גם היום יש לנו דרך לשיר אמונה להכיר שהוא הנותן לנו כח לעשות חיל
כשבנ"א מבין שמה ששלו שלו
והוא קיבל את זה מתנה מהקל
ובכוחות הללו הוא צריך לפעול
אז היא מצליח לגייס את עצמו הרבה יותר טוב
ולהתקדם בעבודת השם שלו
צילום כתבה מתוך עיתון לבית של המבשר (תשרי תשפ) על משפחה שניצלה מתאונה בזכות כיבוד הורים ועם רגש עמוק של הודיה להשם
רָצִיתִי לִבְחֹר
שְׂדֶה פְּרָחִים
לְלֹא קוֹץ וְדַרְדַּר
תְּנוּבַת כֶּרֶם
– שָׂדֶה לְלֹא בָּר.
אם יש לך אבא כל יכול
אתה לא דואג מכלום
הן ד' אלוקיך עימך לא חסרת מאום!!