
הם כבר יצאו החוצה לדרור
ולא מצאו איזה מלפפון או גזר לאכול
לא מצאו קורת גג או חורשה או יער להתמקם בה… להחביא את עצמם
כי מה מתברר?
הם היו מאוד מתוכננים!
אבל רק עד רגע הבריחה…

יש לנו מה לעשות או אין לנו מה לעשות?
יש לנו דרך לזכות במשפט?
יש לנו דרך לכפרה לתשובה וסליחה?
יש.
יש ויש.

לפעמים אנחנו מרגישים שהכל באשמתנו
הלו אנחנו התרחקנו מעם השם
אנחנו לא קיימנו מצוות
אנחנו אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי
ואם כך
מגיע הייאוש ומחלחל לנו פנימה
איך נוכל לעשות תשובה
איך נוכל להתקרב אליו
זה כל כך רחוק
כל כך תלוש
כל כך לא מעשי

יש לנו טוב והרבה טוב
אבל כמישהו נוקש לנו מאחור ואומר לנו תשמחי
אנחנו ננעלות מתרגזות ומתמרמרות
כי נשוא השמחה שלנו מלאי חסרונות
וזה כלל לא פשוט וקל
לראות בהכל רק את הטוב והנאצל

פה נלמד למה החכמים יותר גדולים מהתורה
והכח שלנו כאחים, להתחבר לנשמה זכה וטהורה.

אנשים אומרים תמיד
שהם חוששים מרגע פטירתם מן העולם
ואני אומר על עצמי
שאני חושש מרגע שלאחר הפטירה
בו אצטרך לעמוד לפני בורא עולם
ליתן דין וחשבון על מעשי!

הכי קל זה לדמיין עתיד אטופי ורדרד
גולש על עננים של תכלת אינסופי ולבן
אבל בל נשכח
שזה גם מה שדמיינו אתמול על היום…

אנחנו מחפשות אידליה מושלמת
של חיים מושלמים
שאין בהם צרות ואין בעיות
שאין דילמות ואין שאלות
עולם אטופי

בתשעה באב, החל מחצות ניתן לקום מהרצפה ולשבת
ונשאלת השאלה איך?
איך באמצע היום הכי כואב הכי קשה כשהשרפה עדין בשיאה מתירים לקום מהרצפה?

יש לנו שואבי כוחות אדירים
ילדים מאתגרים, קשיים כספיים, בני זוג לא קלים
כל אחת ואחת עם הקשיים שהיא חווה
וכמה לא קל לנענע להם בראש
לגלים הללו שמטריפים לנו את הראש

יש לי אבא עשיר וחכם
יש לי אבא רופא נאמן
יש לי אבא שדכן
יש לי אבא עסקן
יש לי אבא שיש לו הכל
וכל מה שצריך ונחשב
קטן עליו…

"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ
וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'
וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר
וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת

ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון

דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???

כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת

מחקרים מצביעים על כך שתחושת הכרת הטוב מונעת דיכאון ואף משפרת את הבריאות הפיזית. עצרו לרגע משגרת היום-יום, התבוננו סביבכם ואמרו תודה

פה נלמד למה החכמים יותר גדולים מהתורה
והכח שלנו כאחים, להתחבר לנשמה זכה וטהורה.

אברהם היה חסד
כשאברהם חופר בארות מתמלאים ממי הגשמים מלמעלה
זה חסד
זה ההתחלה שנותנת לנו כח,
זה האנשים שמתפעלים שדוחפים אותנו קדימה
זה המשוב מהסביבה
זה העולם והשואו שבחוץ

עוד השם ישמור
ועוד השם ישמור
עוד מילת השתתפות
עוד בקשת שותפות
עוד צביטה בלב
של יהודי כואב
ועוד תפילה קצרה
חבר לצרה
וכמה שזה משפיע!

למה אנחנו סובלים עדין בגלות מהעונש הכבד של "אתם תבכו בכייה לדורות" ועד כמה היה חמור עוון המרגלים שעונשם נמשך עד ימינו אנו?

אם נזכור כל יום למנות לפחות חלקיק מכל השפע הטוב
לאמר אבא תודה! ושוב תודה על ימים ללא מכאוב

דף חדש ומעוצב שעיצבה עבורינו הגרפיקאית נועה פישהוף מבית אינטקסט 026503939