קמתי בבוקר ראיתי שמש זורחת
נשמתי נשימות עמוקות
ליטפתי פרח רטוב מטל
זכיתי לראות עולם
בצהרים סערו הרוחות וגשם החל לרדת
ולעת ערב ראיתי כוכבים
האם הבנתי איך הדברים הללו קורים?
האם ניסיתי ללמוד את מהלכי השמים?
העולם בחוץ כל כך מפתה
כל כך מלא בריגושים
כל כך מוצף
ממש מבול של חומרים של מידע של סרטונים
מבול של חדשות של דעות של תמונות
כל כך קשה להיכנס אל התיבה…
מי שפתח אותה בעבורנו
האיר לנו את הדרך
נתן לנו כוחות של התחלה
זה האלף של אלוקים
זה הקדוש ברוך הוא בכבוד ובעצמו
זה עמוד האש והענן לנחותנו בדרך
הם כבר יצאו החוצה לדרור
ולא מצאו איזה מלפפון או גזר לאכול
לא מצאו קורת גג או חורשה או יער להתמקם בה… להחביא את עצמם
כי מה מתברר?
הם היו מאוד מתוכננים!
אבל רק עד רגע הבריחה…
יש לנו מה לעשות או אין לנו מה לעשות?
יש לנו דרך לזכות במשפט?
יש לנו דרך לכפרה לתשובה וסליחה?
יש.
יש ויש.
לפעמים אנחנו מרגישים שהכל באשמתנו
הלו אנחנו התרחקנו מעם השם
אנחנו לא קיימנו מצוות
אנחנו אשמנו בגדנו גזלנו דיברנו דופי
ואם כך
מגיע הייאוש ומחלחל לנו פנימה
איך נוכל לעשות תשובה
איך נוכל להתקרב אליו
זה כל כך רחוק
כל כך תלוש
כל כך לא מעשי
יש לנו טוב והרבה טוב
אבל כמישהו נוקש לנו מאחור ואומר לנו תשמחי
אנחנו ננעלות מתרגזות ומתמרמרות
כי נשוא השמחה שלנו מלאי חסרונות
וזה כלל לא פשוט וקל
לראות בהכל רק את הטוב והנאצל
פה נלמד למה החכמים יותר גדולים מהתורה
והכח שלנו כאחים, להתחבר לנשמה זכה וטהורה.
אנשים אומרים תמיד
שהם חוששים מרגע פטירתם מן העולם
ואני אומר על עצמי
שאני חושש מרגע שלאחר הפטירה
בו אצטרך לעמוד לפני בורא עולם
ליתן דין וחשבון על מעשי!
אנחנו מחפשות אידליה מושלמת
של חיים מושלמים
שאין בהם צרות ואין בעיות
שאין דילמות ואין שאלות
עולם אטופי
בתשעה באב, החל מחצות ניתן לקום מהרצפה ולשבת
ונשאלת השאלה איך?
איך באמצע היום הכי כואב הכי קשה כשהשרפה עדין בשיאה מתירים לקום מהרצפה?
יש לי אבא עשיר וחכם
יש לי אבא רופא נאמן
יש לי אבא שדכן
יש לי אבא עסקן
יש לי אבא שיש לו הכל
וכל מה שצריך ונחשב
קטן עליו…
"וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ
וַיֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה'
וַיִּשָּׁא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר
וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם וּלְזָרוֹתָם בָּאֲרָצוֹת
ולא תמיד אפשר לראות על בן אדם באיזו דרגה הוא נמצא
כי כולם מקיימים מצוות כולם עושים את אותו דבר
אז איך נדע באיזו דרגה בן אדם נמצא?
פשוט מאד, לפי הכיוון
דממה סמיכה ירדה על האולם
אחרי כל כך הרבה הכנות,
אין לרב מילה לאמר?
מילה???
כולנו מכירים את זה מהבית
האמא צורחת לילד שישתוק בדציבילים שעולים על כל סירנה ממוצעת
ואין נחת
ואין בנחת
איך אהבה מצליחה לפסוק הלכה
מול רב, פוסק או נביא?
איך אהבה מנצחת את הכל?
יש מצוות שלא תמיד באות לנו בקל
הכלים השונים
והרגלי האכילה שמשתנים
העבודה הבלתי מתפשרת
והגב הדואב לצד היד המגוידת
ההוצאות הרבות והנצרכות
וחישוק השפתיים שלא להוציא צרחות
לא כל מי שקופץ בראש הוא טיפש
יש גם חכמים
שיודעים לאמר
כן אנחנו ראשונים
כן אנחנו יכולים.
חטא העגל – מצב כל כך נמוך
איך אפשר להתקדם משם הלאה?
איך אפשר לישא ראש ולקום אל העתיד?
